צדיק גדול שהיה מפורסם בצדיקותו ובקדושתו, היה נעלם בכל שבת בשעות הבוקר מעיני הציבור כשאין איש יודע לאן הלך.
השמועה טענה שבשעה זו הרב זוכה לעליית נשמה, ונשמתו מתעלסת עם נשמות הצדיקים בגן-עדן. היה שם תלמיד אחד שפקפק באמונת החסידים והחליט לבחון את הדבר בעצמו ולראות זאת במו עיניו.
בשבת הקרובה הוא ארב לרב מאחורי ביתו והמתין לבאות. והנה, נשמע קול שקשוק מפתח וכפת-המנעול מסתובבת. הוא רואה שהרב יוצא את הבית וצועד לעבר פאתי העיירה, נכנס לבקתה עלובה אחת שגרה בה אלמנה ענייה עם ילדיה הרבים, ובילה שם שעות רבות כשהוא עוזר בצרכי הבית.
כשחזר הרב לעיירה, שאלו אותו תלמידיו "אמת הדבר שהרב היה בגן-עדן?!"
- "לא", השיב להם "הייתי במקום נעלה בהרבה"...