המשל
סנהדרין לט, א
אמר רבי יוחנן: שלש מאות משלות שועלים היו לו לרבי מאיר, ואנו אין לנו אלא שלש: אבות יאכלו בסר ושני בנים תקהינה [יחזקאל פרק יח, ב - אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה], מאזני צדק אבני צדק [ויקרא פרק יט, לו - מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם], צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו [משלי יא, ח].
רב האי גאון
תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן יג לרבינו האיי ז"ל
וששאלתם א"ר יוחנן ש' ממשלות שועלים היו לו לר' מאיר, ומכולן לא עלה בידינו אלא א' אבות יאכלו בסר ושני בנים תקהינה ואמרי לה מאזני צדק לא מצינו בשאלותיכם כתיב ממשלות וכן הוא מפי השמועה (נ"א וכן היא השמועה) כאשר כתבנו, ודעו כי משלים אלה יש בהן מוסרים ולימודים שאומ' באלו פני החיות (נ"א מפי חיות הקדש והוא טעות גמור) כגון כתב של הנדויין (נ"א הדויין) שנקרא בלילה ודימנא (נ"א ורמנה) שיש בו מוסרים ודברי חכמה ומליצה בכלל משלים של חיות ובאלו ממשלות שהיו לו לר"מ היה בכל א' מהם מוסמך על מקרא שדומה לטעמו, וכן הם מושלים
מעשה בשועל שבא עליו הארי לאכלו א"ל השועל מה יש לי בידי להשביעך אבל אני מראה אותך אדם שמן שאתה טורף ושבע ממנו והיה שם גומץ מכוסה ואדם יושב מאחריו כיון שראה הארי אמר לשועל הריני מתירא מתפלתו של זה שלא תכשילני א"ל שועל אי אתה מתירא ולא בנך ובן בנך מגיעו העון עכשו תשביע רעבונך ועד בן בנך זמן הרבה, נתפתה הארי וקפץ על הגומץ ונפל שם, בא לו שועל ועמד על שפת הגומץ מציץ עליו וא"ל הארי הלא אמרת לי שאין הפורענות באה עליך אלא בן בנך נתפס בה, א"ל השועל כבר יש עון על אבי אביך שאתה נתפס בו, א"ל הארי אבות יאכלו בסר ושני בנים תקהינה, א"ל שועל ולמה לא חשבת כן מבראשונה, וכמה וכמה מיני מוסר יש במשל הזה (נ"א וכן שאר משלות).
המשל בעיבוד מודרני
פורטל הדף היומי אריה רעב לכד שועל. השועל הערום ניסה להחלץ משיני הארי וטען: "אדון אריה, מלך החיות, הן חכם אתה, מדוע תטרפני? קטן ורזה אנוכי, מה בצע כי אכנס למעיך ותשאר רעב? אך אם תשחררני, אראה לך היכן גרים בני-אדם, מפוטמים הם ובשרם ערב לחיך".
ענה לו הארי: "לא טובה עצתך שועלי הקטן, מאנשים פוחד אנוכי, הלא חכמים הם, וישיבו מלחמה השערה, לא יניחו הם לאריות לטרפם, תחבולות יטכסו הם נגד חיות היער ובתכסיסים, ידם רב להם".
"אל תירא", ענה לו השועל, "עד שהאנושות תגלה שהאריות מסוכנים והם יקימו ועדות חקירה, והעתונות תקטרג על חברי הועדה ותבחר ועדה חדשה ויסיקו מסקנות, בתאום עם אגודת "צער בעלי חיים" ורשות שמורות הטבע, ויתכננו כיצד להתגונן מחיות טרף. עד שיפתחו את אמצעי ההתגוננות וכו', הלא יעבור זמן רב, ואתה את נפשך הרעבה תשביע בטוב ובנעימים. הילדים או הנכדים שלך יצטרכו להתמודד עם הבעיה הזו.
"צודק השועל", הרהר מלך החיות בלבו, ההרהורים שנבעו מכריסו הרעבה.
"הראה לי היכן מושבם של בני האדם!" ציוה הארי לשועל והצמד יצא לדרך. השועל שמר את צעדיו, נזהר מכל פורענות בדרך, והארי הלך בביטחה, כשבעיני רוחו כבר ריחף דמיון של סעדה דשנה. לפתע, את אשר יגור ופחד האריה הגיע... רגליו מעדו והוא נפל לפח יוקשים.
שוכב לכוד במעמקי הבור, קשור ולפות בחבלים וקפיצים, נאנח על מר- גורלו.
"מה שלומך, ידיד"? ליגלג השועל משפת הבור, כשהוא מתקרב בזהירות אל השולים.
"היכן אני"? ביקש הארי לדעת.
"במלכדת שהכינו אנשים"! ענה השועל בשמחה לאיד.
"שקרן שכמותך!" שאג הארי בכעס, "ראה כיצד הולכתני שולל".
"אני שקרן?" נפגע השועל, "הרי תארתי לך בדיוק מה שקרה. זה שהאנושות התפכחה והעמידה מלכודות, הרי זה בגלל שאביך כבר טרף אנשים, את החכמה שלך כבר היה לאביך. כל שאמרתי לך הוא אמת, אבל באמת חבל... אתה הבן, לא האב... אביך טרף אנשים מבלי להתחשב בגורלך..."
"היכן הצדק?" יבב הארי הלכוד.
"היכן הצדק"?! התפלא השועל, והיכן היה הצדק כאשר אתה עמדת לטרוף בני-אדם ולהמיט אסון על בניך? אז לא חשבת על הצדק, אז מדברת הסעודה שאמורה להיות בכרס. האם הצדק הוא מוצר מבוקש רק כשהוא לטובת מי שמפריח אותו?
קשרים
- גלגולי נשמות - בספר עוד יוסף חי (לבן איש חי) פ' כי תצא פירש שמשל זה מכוון לענין הגלגולים - דכל גלגול נקרא אב לגלגול הבא אחריו.
- פרשת משפטים - ראה סיפור: "ואלה המשפטים" - דין רזא דגילגולתא דנשמתא
- פרשת פנחס - פנחס זה אליהו.
- צדק / הכל מאת ה'.
- פרשת וירא - חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט.
- [ראה את דברי הרב א.א. דסלר ז"ל על משל זה במ"מ-ד 304. ובספר: "כתבי הסבא מקלם", ח"ב עמ' תשצ"ט, ביאור בעומק השיחה שהיתה בין השועל לאריה, והתבוננות בפרטי הדין-ודברים שהיה ביניהם, עד כמה יש להיות זהיר. דוגמא זו לקוחה דווקא מעולם החי - דבר שאינו עשוי לקומם את אלה שהמשל רומז עליהם, כי אילו היו משתמשים בבני אדם לצורך המחשת חוסר האחריות, הם היו מתנגדים ומתקוממים, אך על שועלים ואריות, אזנם כרויה לשמוע את הספור עד תומו, ויש בו תועלת גדולה להמחיש תחושות ומאוויים שהאדם חייב לרסן ולדכא. (פורטל הדף היומי)]
הערות
- לפי גירסת רב האי, איתא "ומכולן לא עלה בידינו אלא אחת".
- רש"י הביא משל אחר, עם ב' חלקים, ראה דף מקורות: משל הזאב והשועל, ועיי"ש במהרש"א שהוסיף חלק שלישי. אך בספר מאזני צדק עמ' 144 הציע שהמשל השלישי הוא משל זה שהובא בתשובות הגאונים.