"אייכה"?
בתקופת מאסרו של אדמו"ר הזקן, לאחר ההלשנה הידועה, בהיותו חבוש בכלא בפטרבורג הבירה, בא אליו שר המשטרה לחקירה ודרישה. ראה השר את פניו של הרבי בהיותו שקוע בהרהוריו, ומיד נפלה עליו אימה גדולה. הוא הבין כי איש מורם מעם עומד לפניו, איש אלקים.
השר היה גדול בחכמה, ואף בקי בפסוקי תורה. זה זמן רב ניקרה בראשו שאלה על פסוק מן התורה, והוא חש כי לפניו הזדמנות נדירה לקבל מענה על קושייתו.
"האוכל לשאול שאלה על הכתוב בתורה?", שאל את אדמו"ר הזקן.
כאשר הנהן הצדיק בראשו, היקשה השר: "נאמר בספר בראשית "ויקרא ה' אל האדם, ויאמר לו: איכה?". וכי ייתכן לומר שהקדוש ברוך הוא, בורא העולם ומנהיגו, לא ידע איה הוא אדם?!".
"אמור נא לי", השיב אדמו"ר הזקן בשאלה. "האם מאמין אתה שהתורה היא נצחית, עומדת וקיימת בכל זמן ועת? האם מאמין אתה שהתורה מדברת לכל אדם ובכל דור?".
השיב השר: "כן, מאמין הנני".
אמר לו אדמו"ר הזקן: "פירוש הפסוק כך הוא: בכל עת ובכל זמן פונה הבורא לכל אדם באשר הוא, ופונה אליו בקריאה: "אייכה?" היכן מצוי אתה בעולם?! ימי האדם הלא קצובים המה! תפקידך בכל יום ובכל שעה לעשות את הטוב בעיני ה' ולגמול טוב עם סביבתך. על האדם להתבונן – כמה שנים כבר חלפו עליו, ומה הספיק הוא לעשות באותן השנים".
הרבי המשיך: "הרי חייך, למשל, כך וכך שנים", וכאן נקב את מספר שנותיו המדויק של אותו שר. "מה עשית בימי שנותיך? האם היטבת למי שהוא?...".
התפעל השר מאד מרוח קודשו וגודל חכמתו של הרבי, ומפיו בקעה קריאת התפעלות ספונטנית: "בראבו! הידד!...".
המשיך השר לשוחח עם הרבי, ושמע ממנו כמה וכמה דברי חכמה. כשיצא מבית המעצר, שם פעמיו אל הקיסר בכבודו ובעצמו כדי לספר לו כי איש קדוש הוא אדמו"ר הזקן, וכי ללא ספק עלילות שווא טפלו עליו.
לקוטי שיחות, חלק א, עמ' 73. סיפורי חסידים, עמ' 12