על מלאך ואשתו הרעה...
פעם ביקש הבעל שם טוב שיגלו לו מן השמים מי הוא התלמיד חכם הגדול ביותר בדורו, כדי שיוכל לשמשו ובכך לקיים מצות שימוש תלמידי חכמים.
מהשמים השיבו לו כי בדורו ישנם שני גאונים, תלמידי חכמים מופלגים - הגאון רבי אפרים אשכנזי מבראד, מחבר הספר "פני יהושע", והגאון רבי אלכסנדר שור, מחבר הספר "תבואות שור".
קם הבעל שם טוב ונסע לבראד, אל הגאון רבי אפרים אשכנזי.
רבי אפרים היה בטבעו מקורר ומצונן תמיד. כדי לחממו מעט היו נוהגים להוליך אותו לבית המרחץ, ושם היה שוהה בחדר הזיעה על המדרגה העליונה, שם מידת החום גבוהה ביותר.
כשהגיע הבעל שם טוב אל הגאון, ראה שקר לו והוא מכוסה בשמיכות רבות כדי להתחמם מעט. הבחין הגאון בבעל שם טוב ושאל אותו לרצונו.
"רצוני לעשות שימוש כלשהו לכבוד תורתו, כדי לקיים מצות שימוש תלמיד חכם", השיב הבעל שם טוב. ניאות רבי אפרים לבקשתו, והורה לו לקחת עצים כדי להסיק את התנור החורפי, כך ייחם הבית.
בשמחה ניגש הבעל שם טוב לקיים את בקשתו של רבי אפרים. הביא עצים והסיק את התנור. מיד פשט בבית חום נעים ביותר, עד שהגאון הסיר מעליו את השמיכות ואף פשט את בגדו העליון שהיה לבוש בו תמיד.
לפתע נכנסה אשתו של הגאון אל החדר. כשהרגישה בחום הבלתי נסבל השורר בחדר, התחילה לצעוק ולצער את בעלה הגאון. הבעל שם טוב ראה שהגאון מצטער מצעקותיה של האישה, והצטער בליבו על כך שבמקום להביא לגאון עונג ושמחה, גרם לו עגמת נפש מרובה.
הרגיש רבי אפרים במחשבותיו של הבעל שם טוב, ואמר לו: "אל תצטער. לפעמים יוצאת טובה גם מאישה רעה. הסכת ושמע למה שקרה לי פעם".
גולל הגאון באזני הבעל שם טוב את סיפורו המופלא: "פעם אחת עליתי לשמי רום, והנה אני רואה שהביאו איש אחד מהעולם הזה לפני בית דין של מעלה. החלו שואלים אותו על מעשיו הרעים ועל כל מה שהיה צריך לעשות ולא עשה. מצוה זו לא קיים בכלל, ובמצוה אחרת לא הידר וכך הלאה והלאה. האיש טען שוב ושוב לפני בית הדין: "אינני אשם! הייתה לי אישה רעה, והכול בגללה! היא לא נתנה לי לקיים את המצוות והכריחה אותי לעבור עבירות". כך, האשים את אשתו בכל מעשיו.
"עמד שם מלאך אחד והתחיל לצעוק: "וכי בגלל אישה לא מקיימים מצוות ועוברים עבירות?! אין זה תירוץ כלל! חייב אתה בדין!", ובאמירתו ביטל את כל תירוציו של האיש.
"כאשר שמעתי את דברי המלאך, חרה לי מאד. הוא הרי כלל לא יודע מה זו אישה, ובוודאי שאינו יודע מהי אישה רעה. הבעתי את דעתי לפני בית הדין כי אין להתחשב בדעתו של המלאך.
"בשמים הסכימו לדעתי, ואף הענישו את המלאך - גזרו עליו לרדת למטה, לעולם הזה. הושלך המלאך לגוף בשר ודם, וכשהגיע לשנתו השלוש עשרה השיאוהו לאישה רעה מאד שמיררה את חייו, עד שחלה. לבסוף, התייצבו בני הזוג לפניי כדי להתגרש.
וכך סיים הגאון את סיפורו: "גערתי בחתן שהתייצב אצלי, הלא הוא המלאך, ואמרתי לו: "נו, מעתה כבר לא תקטרג על יהודים?...". כעבור שנתיים ימים הוא עזב את העולם...".
שמע הבעל שם טוב את סיפורו של הגאון, ונחה דעתו.
שמועות וסיפורים, חלק ב, עמ' 81ב