"נותן נשמה ורוח"
אחד מחידושיו הרעיוניים הגדולים של הבעל שם טוב היה בעניין "השגחה פרטית". ההשגחה העליונה היא על כל פרט ופרט בבריאה, החל בבני האדם, בבעלי החיים וסוג הצומח, וכלה בדומם ואפילו בגרגרי חול העפים ברוח. כל תנועה המתרחשת בעולמנו, של כל יצור ונברא בעולם, הכול ברצונו ובהשגחתו הפרטית של הבורא. כך על פי תורת החסידות.
פעם דיבר הבעל שם טוב עם תלמידיו בנושא זה, והאריך לבאר כיצד כל דבר בעולם מתרחש במועד מדויק, בהתאם לכוונה העליונה.
רצה הצדיק להמחיש לתלמידיו את כוונתו, והורה להם לבוא עימו למחרת אל מחוץ לעיר. למחרת, לאחר חצות היום, יצא הבעל שם טוב עם תלמידיו לחורשה, ושם הורה לתלמידים להביט על אילן מסוים. לפתע נשבה הרוח ועלה נתלש ונפל מהעץ. הרוח החלה מגלגלת את העלה אנה ואנה.
"לכו בעקבות העלה שנפל מן העץ", ציווה הבעל שם טוב על התלמידים.
שעה ארוכה עקבו התלמידים אחרי העלה שהתגלגל ברוח, עד שיצא אל מחוץ לחורשה, בשדה לא זרועה, וסוף כל סוף עמד על מקומו. קרבו התלמידים אל העלה, וראו כיצד תולעת בת יומה שיצאה זה עתה מקליפתה מכרסמת את העלה בתיאבון רב...
או אז פנה הבעל שם טוב לתלמידיו ואמר: "הקדוש ברוך הוא, שהוא זן את העולם כולו, גלגל את העלה כך שיגיע אל התולעת המסכנה וישמש לה למזון. עוד זאת: כל גלגוליו של העלה היו בהשגחה פרטית נפלאה, על פי ציווי ה'".
•
אדמו"ר הזקן ביאר וחידד את חידושו זה של הבעל שם טוב בעניין השגחה פרטית.
מסופר כי אדמו"ר האמצעי ראה פעם שני אברכים מטיילים ומשוחחים ביניהם בענייני חסידות. הוא עצר אותם, והתעניין לפשר נושא שיחתם. האברכים השיבו כי עסקו בחידוש של הבעל שם טוב בעניין השגחה פרטית - שהשגחת ה' על ברואיו כוללת לא רק את מין המדבר, האדם, אלא גם השגחה על מין החי, הצומח והדומם. "אפילו כאשר עלה נובל ומתגלגל בחוץ", המשיכו השניים להסביר בלהט לאדמו"ר האמצעי, "אין זה לחינם אלא בהשגחה פרטית עליונה, בדין ובמשפט מתי על העלה להתגלגל, ולאיזה מקום הוא אמור להתגלגל".
אדמו"ר האמצעי נהנה משיחת האברכים, ובהזדמנות סיפר על כך לאביו, אדמו"ר הזקן.
נענה אדמו"ר הזקן ואמר: "חידוש גדול יותר טמון כאן. אכן, כל מאורע בעולם הוא בהשגחה פרטית, אך עוד זאת, שההשגחה היא גם על אופן התרחשותו של המאורע. כלומר: ודאי שההשגחה הפרטית מכוונת את העלה המתגלגל, והיא הקובעת באיזה זמן יתגלגל, והיכן ינוח. אך הרבה יותר מכך: גם לאופני סיבת גלגולו – אם על ידי אדם, או באמצעות הרוח הנושבת – הכול נעשה בדין ובמשפט, בהשגחה פרטית נפלאה...".
תורת מנחם, חלק ד, עמ' 157. הלקח והליבוב, עמ' קצד