עד שסיימתי את השליחות לא יכולתי לדבר בלימוד

בשנת ה'תר"צ (1930) בערך. נשלח הרבי מליובאוויטש ע"י חותנו הרבי הריי"צ נ"ע . בשליחות מסויימת אל אחד מראשי הרבנים באירופה.

כשהגיע הרבי לביתו והמתין להכנס לחדרו. נודע בינתיים לתלמידים שנוכחו בסביבה מי האורח. ואחדים התקבצו לתהות על קנקנו. הם ניסו לפתוח עמו בשיח תורני אך הוא ישב ושתק. וזה כמובן לא השאיר רושם טוב על הסובבים.

בינתיים הגיע תורו להכנס לרב, למסור את השליחות. וכשסיים ויצא מחדרו אמר לתלמידים: שאם הם חפצים, עכשיו הוא נכון לענות על שאלותיהם. וכעבור זמן נשארו המומים מהגאונות והבקיאות של הרבי.

וכשנשאל הרבי מדוע לא השיב לשאלותיהם מיד ? מדוע רק אחר שיצא הסכים לדבר עימם בלימוד ?

השיב הרבי:

"כל זמן שעדיין לא מילאתי את השליחות של חותני, לא יכולתי להתפנות לעיסוקים אחרים".

קשרים

• פרשת חיי שרה - ויישם ויושם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי (כד, לג) - הוא דבק במטרת השליחות ולא מתעסק בשום ענין אחר! (הרב ווילהלם, נהריה)
• כל אחד מאיתנו הוא שליח. לבצע את רצון הבורא. וכאמור, שליחות צריך לבצע  בדייקנות מוחלטת. ללא שינוי, ללא עירוב שיקולים זרים ומתוך קבלת עול. (הרב ווילהלם, נהריה)