מה אם תמצא הסרטוק שלי?

היה זה בשנת תשל"ד (1974) הייתי ילד בן 8 שנים וחצי. נכנסתי לרבי מלווה בהורי ועם אחותי שיחיו.

במהלך הפגישה – ה'יחידות' – שהתנהלה בשפת ה'אידיש' - בחן אותי הרבי בכמה נושאים מתוך חומר הלימודים שלמדתי אז. הנושא העיקרי היה בדיני 'השבת אבידה'.

השאלות ברובם התמקדו במצבים שונים ודוגמאות המופיעות בתלמוד (גילוי נאות: לא את הכל ידעתי....). ולפתע פנה אלי הרבי בחיוך אבהי ועבר לדוגמא מאוד אישית : "מה אתה תעשה אם תמצא את הסירטוק* שלי ?" תוך כדי שהרבי מצביע בידו הקדושה עלי ועל עצמו, "האם תכריז על כך בכדי למצוא את הבעלים או שמותר יהיה לקחת את זה לעצמך ?"

עצם הפניה בצורה כל כך אישית ומקרבת, השפיע עלי עמוקות והחדיר בי את התודעה עד כמה אני עומד מול "הרבי שלי" !...

בסיום היחידות הוציא הרבי ממגירת שולחנו כוס ובתוכו היו 2 מטבעות מכסף טהור בערך של דולר כל אחד. הרגשתי שהם פשוט חיכו שם עבורי ועבור אחותי...

הרבי הוציא מהכוס את אחד המטבעות ובחיוך אבהי אמר לי (באידיש כאמור): "ווייל איך האב דיר ג'עמוטשע'ט גיב איך דיר א דולר".

התרגום (הכי קרוב שהצלחתי למצוא...): "מפני שייגעתי אותך, אני מעניק לך דולר".

וכאן קיבלתי תובנה נוספת שמלווה אותי תמיד. הרבי לא נשאר חייב!

קשרים:

• פרשת משפטים: השב תשיבנו לו.
• פרשת כי תצא: וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך