גדל אצל פריץ אך מסר את נפשו על קידוש ה'

הרב יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה (מגדולי תלמידי הבעל שם טוב) סיפר:

ילד יהודי גדל אצל פריץ גוי, הוא לא ידע שהוא יהודי, וגם לא היה לו שמץ של מושג על יהדות.

משגדל הילד, החליט הפריץ להפוך את הילד לנוצרי "כדת וכדין", ולעשות זאת בטקס רב משתתפים.

וכך כשהכל היה מוכן, הודיע הפריץ לילד שמחר הוא ממיר את דתו ומעתה הוא יהיה 'נוצרי'.

כששמע זאת הילד החל לחקור על משמעותו של הטקס.

והפריץ הסביר לו: זה כלום! עד היום קראו לך פייוויש – ואחר הטקס שמך יהיה איוואן.

שאל הילד: למה עד היום קראו לי פייוויש?

נאלץ הפריץ לגלות לו, שבעצם הוא נולד כילד יהודי.

ברגע ששמע זאת הילד, הוא סרב לעבור את הטקס וטען בעקשנות כי : קראו לו פיוויש – והוא יישאר לנצח פייוויש!

הפריץ ניסה לפתותו בטוב, ולא נמנע גם מלייסרו בייסורים קשים מאוד כדי להעביר את הילד על דתו, אולם ללא הועיל.

הילד עמד בתוקף ונשאר יהודי.

פייוויש מסר את נפשו על קידוש השם.

קשרים

תניא פרק יד: מאהבה מסותרת שבלבי לה' כמו בלב כללו' ישראל שנקראו אוהבי שמך ואפי' קל שבקלים יכול למסור נפשו על קדושת ה'.

תניא פרק יח: ולכן אפי' קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על קדושת ה' על הרוב וסובלים עינוים קשים שלא לכפור בה' אחד ואף אם הם בורים ועמי הארץ ואין יודעים גדולת ה'. וגם במעט שיודעים אין מתבונני' כלל ואין מוסרי' נפשם מחמת דעת והתבוננות בה' כלל. אלא בלי שום דעת והתבוננות רק כאלו הוא דבר שאי אפשר כלל לכפור בה' אחד בלי שום טעם וטענה ומענה כלל.