המשותקת בתו של השוטה
לאיש אחד היתה בת משותקת, רחמנא לצלן, שלא יכלה להניע אף אבר מאברי גופה. לקחו אותה לטיפול אצל טובי הרופאים, אך ללא הועיל. כשהתפרסם שמו של הבעל שם טוב כעושה נפלאות ומרפא חולים בתפילותיו, אמרו לו מכריו וידידיו של אבי החולה שכדאי לו לנסוע אל הצדיק ולבקש את ברכתו. אך הוא סירב. "אינני מאמין באותות ומופתים בדור יתום זה", היה אומר לידידיו. "וכי באמת חושבים אתם שבימינו יש צדיקים שמצליחים לרפא חולים בתפילתם?!...".
ואולם, זמן חולף ומזור לשיתוק הבת - אין. ראה האב שאין תקוה לבתו, ואשתו וידידיו הגבירו את הלחץ עליו, החליט לקום ולנסוע כדי לרצותם. לקח עימו צרור כסף, השכיב את הבת בעגלה, ונסע.
כשנכנס לחדרו של הצדיק, מסר את צרור הכסף שהביא עימו, ואמר בבוז: "הבאתי עבורך צרור כסף. קח את הצרור ורפא את בתי המשותקת. היא יושבת בחוץ בתוך העגלה".
היה זה יום קיץ. חלון חדרו של הבעל שם טוב היה פתוח לרווחה. לאחר שהקשיב לדברי האיש, הרהר הבעל שם טוב מספר רגעים, ואז נטל את צרור הכסף וזרקו החוצה, לחצר. "לך לך לשלום! אינני זקוק לכספך!".
צרור הכסף נפל לחצר, נקרע, והמטבעות התפזרו בקול רעש גדול על הארץ. הבת המשותקת שישבה בעגלה, ראתה את המטבעות המתפזרים. היא קמה על רגליה, ירדה מן העגלה, והתחילה בעצמה לאסוף בזריזות את הכסף...
כשירד אביה לחצר, הוא ראה לתדהמתו כי בתו הולכת על רגליה! השיתוק בכל האברים נעלם כלא היה! נס גלוי.
אך, איזהו שוטה? - חסידים שנכחו בשעת מעשה שמעו אותו דוחק בבתו ואומר: "מהרי! היכנסי לעגלה וניסע מכאן. הוא, הבעל שם טוב, עוד עלול לטעון שהוא זה שריפא אותך מחולייך...".
שמועות וסיפורים, חלק א, עמ' 20 א