מאת הרב יחזקאל סופר
בתודעת האדם הפרימטיבי או הילד נתפסות הדמויות שעל גבי מסך הקולנוע כישויות אמיתיות. יתר על כן, אפילו אם יבחין שהגורם להופעת הדמויות על המסך הוא המכשיר ממנו מוקרן הסרט, מדמיין שלאחר שכבר "נכנסו" הדמויות למסך, יכול המקרין לקחת עמו את המקרן וללכת, והצופים, ימשיכו לצפות במה שיתרחש על הבד כמו הייתה זו התפתחות טבעית. המקרין גרם אמנם להתוות הסוס שבסרט, אבל אחר כך המשיך הסוס להוליד סייחים, ותהליך הסרט המשיך בשיטת הברירה הטבעית... יתר על כן, גם אם יבחין אותו צופה שהתחלפות התמונות על הבד תלויה במקרן, עדיין קשה לו לתתפוס מדוע חייבת התמונה שכבר נמרחה על הבד [עובדה קיימת] להיעלם עם כיבוי המקרן.