ריפוי בעיסוק
פעם בא אל הרבי ה"צמח צדק" אחד מחסידיו וסיפר לו שבדעתו לחסל את כל עסקיו ולשבת במנוחה. "הזדקנתי כבר, אין בי עוד כוח לעבודה מייגעת. אני רוצה לשבת בשלוה בשנות זקנותי", אמר החסיד.
"אל לך לעשות כן, המשך לנהל את עסקיך כרגיל!", היתרה בו הרבי.
החסיד לא ציית להוראתו של הרבי, ולאחר תקופה קצרה עזב את ניהול עסקיו. כעבור זמן לא רב, חולשה נוראה תקפה אותו. החולשה האיומה גברה מיום ליום. הוא כבר לא יכול לקום ממיטתו, אינו יכול להניע איבר, כמעט שכבר לא יכול לדבר.
ראו בניו של הרבי בצרתו של החסיד, וביקשו מאביהם, הרבי, להזכירו לברכה.
"תאמרו לו שיחזור לעסקיו", אמר הרבי ולא יסף. שמעו הבנים את תשובתו של אביהם, ותמהו – מה למסחר ולאדם ששוכב במיטה בלי נוע?!...
ניגשו הבנים לאחיהם הבכור, ר' ברוך שלום, וסיפרו לו את הדברים, בתוספת התמיהה שעלתה בליבם בקשר אליהם. "אם אבא אמר כך - ככה זה!", אמר בפסקנות. "אם תרצו – אכנס לבקש ממנו הסבר לדברים שאמר".
נכנס ר' ברוך שלום אל אביו, הרבי ה"צמח צדק", ושאל אותו לפשר התרופה המשונה שהעניק למחלתו של החסיד. "עליך להבין כי יהודי ששומר על המחשבה שלו, מחשבתו היא רוח הקודש!", אמר הרבי לבנו. "אמור לחסיד שיחזור וייכנס למסחרו!".
יצא ר' ברוך שלום מאת אביו ומסר לבניו של החולה את הוראתו של הרבי.
"הרבי אמר שתחזור לעסקי המסחר!", צעקו הבנים לתוך אוזנו של אביהם החלוש.
רעד עבר בגופו של החולה. אט אט הוא החל להשתקם וכבר התחיל לנוע בכוחות עצמו. כעבור ימים מועטים, קם ממיטתו ושב לעסקיו.
ראה מעשה ונזכר תלמוד, עמ' 124