יהיב פרוטה והדר מצלי
פעם דיבר הרבי ה"צמח צדק" בגדולת מעלת מצות הצדקה, עד כמה גדול ערכו של סיוע ליהודי בפרנסתו, ועל סגולתה המופלאה של המצוה ופתיחת המוח והלב לעבודת ה' שהיא מביאה.
הרבי סיפר אז לבנו, הרבי המהר"ש, כיצד נוכח הוא בעצמו שאכן הסיוע ליהודי מסייע בעבודה הרוחנית, וכה סיפר: "אני זכיתי לקירוב פנימי מאת הסבא, אדמו"ר הזקן. פעם, כשנסעתי מדוברומיסל לליובאוויטש, קויתי שכשאבוא לליובאוויטש תהיה לי הזכות לראות את סבא נגלה אליי בחזיון בפנים מאירות. היה זה שנים רבות לאחר הסתלקותו. בינתיים התעוררו לי מספר שאלות בדברי תורה, בנגלה ובחסידות, וסידרתי את הרצאת הדברים במחשבתי, כדי שאוכל להציע לפניו את כל השאלות, לכשייראה אליי.
"בבואי לליובאוויטש, סרתי מיד למקום שבו עמד בית הכנסת ששם עמד בעבר בית הכנסת שבו למד אדמו"ר הזקן בצעירותו. כך סיפר לנו הסבא בעצמו, בדרך לליאדי. חותני, אדמו"ר האמצעי, סיפר שלפני חמשים ושבע שנים, עמד אדמו"ר הזקן במקום זה והכשיר את העיירה ליובאוויטש לשמש כבירת חסידות חב"ד באריכות ימים ושנים וקיום נצחי, עד ביאת משיח צדקנו.
"אולם, הסבא לא התגלה אליי.
"העובדה שהרבי מתעלם ממני בבואי לליובאוויטש שברה את רוחי. הייתה לי הרגשה של נפילה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. אני התכוננתי לקירוב והארה מהרבי, אך לבסוף חשתי שהורחקתי. הצטערתי מאד, ופשפשתי במעשיי כדי לבחון מה עלול היה לגרום לריחוק כזה. התכוונתי לחזור ולתקן את הדרוש על מנת שאזכה לראות את פני קודשו של הסבא, ולשמוע מפיו דברי תורה ועבודת ה'.
"ביום רביעי, כ' אלול, הלכתי לבית הכנסת להתפלל. בדרכי פוגש אני את אחד מתושבי העיר, יהודי ושמו ר' פינחס. ר' פינחס ביקש ממני הלוואה, גמ"ח, בסך שלושה רובלים, כדי שיוכל לקנות מעט בשוק ואחר כך למכור את הסחורה, וכך להרוויח מעט עבור הוצאות השבת. השבתי לו שיכנס אליי הביתה לאחר התפלה, ואז אתן לו את הסכום שביקש.
"התחלתי בהכנות לתפילה, הנחתי כבר את הטלית על השכם, ואז נזכרתי בדברי ר' פנחס. היום הוא יום השוק, ולכן זקוק הוא להלוואה! לפתע תפסה אותי המחשבה – הרי השוק נפתח בבוקר, ובטח זקוק ר' פנחס לכסף תיכף ומיד, הוא אינו יכול להמתין עד לאחר שאתפלל! הסרתי את הטלית, הלכתי הביתה, לקחתי חמישה רובלים ומסרתי אותם לר' פנחס כדי שיוכל לגשת לשוק, לסחור ולהשתכר מעט.
"והנה, כשחזרתי לבית הכנסת ונטלתי את ידיי בכיור כדי לעמוד בתפילה", סיים הרבי ה"צמח צדק" את סיפורו, "לפתע פתאם נגלה אליי אדמו"ר הזקן בפנים מאירות, ופתר לי את כל ספיקותיי וקושיותיי...".
ליקוטי שיחות, חלק ב, עמ' 403. תורת מנחם, חלק א, עמ' 211. חלק ב, עמ' 211