הרב אליעזר זלמנוב, ווערט-א-לאך
פעם, היה יהודי, שנגזר עליו, להיכנס לגהנום, אך ניתנה לו לפחות האפשרות לבחור את המדור בגהנום.
נכנס, למדור הראשון, ושאל את הנוכחים, על תנאי השהות במקום?
"במשך רב היום, המצב נסבל” השיבו האנשים.
"אך כאשר, מגיע עשר בלילה, פורצת אש, השורפת המכה בנו ללא רחמים”
המשיך האיש למדור נוסף, פגש את הנוכחים בחדר, ובירר אצלם על תנאי המקום?
"במשך רב היום, המצב נסבל” השיבו האנשים.
"אך כאשר, מגיע עשר בלילה, נושבת רוח קדים קפואה המכה בנו ללא רחמים”
המשיך האיש למדור נוסף, ופגש שם את חסידי חב”ד, גם הם, השיבו תשובה דומה לקודמים, אך למרות זאת החליט להישאר ביניהם, כשנשאל מדוע, הסביר את עצמו?
"אני, מכיר את חסידי חב”ד מקרוב, ויודע, שאצלם, עשר זה לא עשר, אש זה לא אש, גהנום זה לא גהנום, בקרב חסידי חב”ד לא צריך לפחד”.