הרב אליעזר זלמנוב
בתניא, באיגרת התשובה מוסבר: שבזמן שבית המקדש היה קיים כיפרו על החטאים, על ידי הקרבת קרבנות, לאחר החורבן, נהגו לכפר על חטאים על ידי צום ותענית, (בכך האדם, מקריב את עצמו), אך בזמן זה נחלשו הדורות, ולכן צריך לפדות את הצום בנתינת צדקה.
שאל המשפיע הרב שמואל גרונם, את תלמידיו בישיבה.
“מה יעשה אדם, שאין לו כסף לתרום צדקה?”
והשיב בצחוק:
“לאדם זה אין את האפשרות לחטוא”.