הרב אליעזר זלמנוב
עגלון זקן, שהיה היחידי בעיירתו, שמע יום אחד כי עגלון חדש וצעיר בא לעיר. הלך העגלון הזקן אל הצעיר והתאונן בפניו כי הוא יגנוב ממנו את כל הפרנסה… ענהו הצעיר: לא ולא! יש מספיק פרנסה בעיירה עבור שנינו.
לאחר דין ודברים החליטו, כי העגלון הזקן ישאל את הצעיר ‘פרק’ ב’הלכות עגלונות’, ורק באם ידע האחרון לענות – יוכל להישאר בעיירה. שאל העגלון הזקן: נוסע אתה בלילה גשום וחשוך ולפתע נכנסת לבוץ, מה עושים?… השיב הצעיר: מצליף אני בסוסים שימשכו את העגלה. הזקן: ובאם לא עוזר?…
הצעיר: מוריד אני את הנוסעים מהעגלה ודוחפים כולנו יחד…
הזקן: עדיין לא עוזר… הצעיר: מוריד גם את כל הסחורות…
הזקן: ואם לאחר כל זה עדיין אינך מצליח?… זאת אינני יודע! השיב הצעיר, ונאלץ לקיים את חלקו ב’הסכם’ ולעזוב את העיירה.
קודם שעזב, שאל את הזקן: ומה באמת צריכים לעשות? השיבו הזקן בארשת חשיבות: עגלון חכם, לכתחילה אינו נכנס ל’בוץ’…
קשרים
- מחלוקת - המחלוקת, כמוה כבוץ, וקלושים הסיכויים לצאת ממנה בשלימות, והחכם אינו נכנס אליה מלכתחילה!… (הנ"ל)