מאת הרב אליעזר זלמנוב
ידוע מנהג אחב"ינו מכל העדות שיורדים למעמקים, במקום הנקרא עמוקה, קברו של רבי יהונתן בן עוזיאל, כדי לבקש על שידוכים. וכבר פסק מי שפסק, כי העניין "בדוק ומנוסה". והתחבטו המתחבטים: מדוע דווקא שם?
ואלו הן הטעמים שניתנו במנהג אחב"ינו הנ"ל:
- מאחר שרבי יהונתן בן עוזיאל עצמו היה רווק שחיפש שידוך, או שהייתה לו אשה רעה, והבטיח לעזור למי שיסבול מאותה צרה... ועל כך שאלו השואלים: הרי היו גם בן עזאי ועוד תנאים ואמוראים שהיו באותו מעמד ומצב? ולמה אליהם לא הולכים?
- ויש כאלה שאמרו בגלל שנמצא במקום עמוק, מדרון, עניין של ביטול, וע"י שמתבטלים אפשר להשיג שידוך. וגם על כך מקשים: הרי יש עוד קברים במדרונות ועמקים?
- ליצני הדור אומרים טעם נוסף: "שוכחים" שם סידור שבו רשומים שם המבקר/ת, כתובת ומס' טלפון...
- והגדיל לעשות מי שהסביר, היות וידוע ומפורסם המסופר על ריב"ע בתלמוד, שכל עוף שהיה פורח מעל ראשו היה נשרף מלהט קדושתו – כך גם כשחופפים ומשתטחים על קברו הזקוקים לשידוך ובפרט המבוגרים שבהם, שמטבע הדברים יש להם "ציפורים" בראש, נשרפים הציפורים ואפשר למצוא את השידוך המתאים ביתר קלות... ואולי יש להוסיף שגם את הורי ה"מעוכבי-שידוך" כדאי לקחת לשם וכו' וד"ל ואכמ"ל.