״מאשר חטא על הנפש״, מכאן למדו שאסור לאדם לצער את עצמו. פעם בעת עריכת ׳שולחן׳ שאל רבי חיים מצאנז את אחד מחסידיו האם קיבל אוכל, כשהשיב החסיד בדביקות ״לא באתי לכאן בשביל לאכול״
אמר לו רבי חייים: ראה, אף נשמת היהודי, לא ירדה לעולם הזה כדי לאכול… ובכל זאת, אם אין מאכילים אותה – היא בורחת…
קשרים
- כאשר נעשית נקבובית קטנה בהגוף נעשה נקב גדול בהנשמה ("אַז עס ווערט אַ קליין לעחילי אין גוף ווערט אַ גרוישער לאָך אין נשמה") - דברי המגיד במכתב לבנו (נדפס ב"התמים" ח"ז ע' כח) הובא בשיחת י"ב תמוז, ה'תשי"א.