בשמחת תורה ובפורים לשם הגדלת השמחה היו שאמרו "קידוש" פָּרוֹדי משורשר, היינו הפותח בפסוק מתחילת קידוש לליל שבת, ומשתרשר לפסוק אחר באמצעות מילה משותפת לשני הפסוקים, וממשיך מעניין לעניין עד לחתימת הקידוש.1 והנה נשתמרה עדות על אמירת קידוש זה בפורים (ובשמחת תורה?) תוך חילוף הניגון, במוטלה שליד פינסק:2
קידוש של פורים. הנוסחה ידועה (=יום הששי ויכולו השמים מספרים כבודו מלא עולם משרתיו שואלים זה לזה איה שרה אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך), אלא שזאב שלנו היה מדקדק ומעמיד כל שבר פסוק על סגנון נגינתו המקובל: 'יום הששי ויכולו': ניגון של קידוש; 'השמים מספרים': ניגון של פסוקי דזמרא; 'כבודו מלא עולם': ניגון של קדושה ליום כיפור; 'איה שרה אשתך': טעמי קריאה לשבת; 'כגפן פוריה בירכתי ביתך': ניגון של תהלים לשבת וכו'.
- ראו י' תבורי, "קידוש לפורים", מחקרי חג , 12 (תשס"א), עמ' 63 - 71.
- ח' צ'מרינסקי , עיירתי מוטלה , ירושלים תשס"ב, עמ' 133.
נוסח קצר
יום הפורים ויכולו השמים מספרים כבדו מלא עולם משרתיו שואלים זה לזה איה שרה אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך ובשעריך והיה אם שמוע תשמעו לקול מצוות ה' אלוקיך אשר אנוכי מצווך היום תאמצנו היום תגדלנו בימין צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת כי אתה הוא יוצרם ואתה ידע יצרם שהם בשר ודם צפרדע כינים ערוב דבר שחין ארבה חושך מכת בכורות ר' יהודה היה נותן בהם סימנים ואלו הן הצרי והציפורן והחלבנה משקל שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה הלילה הזה זה כפרתי זה חליפתי זה היין יכנס לגרוני ואני אכנס לעולם שכולו שכרות
נוסח ארוך...
- הנוסח המלא (לינק להדפסה מתוך ילקוט פורים תורה). ועוד אחד.
- וכך זה נשמע (לצפייה)