לא על ידי מלאך
פעם נפגש הרבי ה"צמח צדק" עם הגאון רבי אבא'לי מפאסוויל. באותה תקופה היה ר' אבא'לי כבר זקן מופלג.
התחילו השניים לשוחח בדברי תורה. מיד נוכח הגאון בבקיאותו העצומה של הרבי בכל מקצועות התורה. הוא יצא בהתפעלות, אחז בידו של הרבי וקרא: "הלא אברך צעיר הינך! מנין יודע אתה כל כך הרבה?".
"יש לי ברכה מהסבא, אדמו"ר הזקן, שכל דבר שאלמד או אראה פעם אחת, לא אשכח לעולם", השיב הרבי לגאון.
כיוון שהזכיר הרבי את סבו, אדמו"ר הזקן, סיפר לו הגאון ר' אבא'לי על חתימת ה"חרם" נגד החסידים: "כתב החרם היה מונח בחדרו של הגר"א. מאחורי דלת חדרו עמדו גדולי ה"מתנגדים" וחיכו לתורם לחתום על פסק הדין המחרים את עדת החסידים, בפני הגאון.
"גם אני עצמי עמדתי שם, בתור לחתימה על הכתב הנורא. נחשבתי בין הגאונים הגדולים והיו מתחשבים בדעתי. רגע לפני שנכנסתי, ה' יתברך עצר בעדי", סיפר הגאון בהתרגשות לרבי. "החלטתי לחזור בי ולא חתמתי על החרם!".
אחר כך שאלו אותי הנוכחים בתמיהה: "מה גרם לך לשנות את דעתך? הלא הגר"א הוא בבחינת "מלאך ה'", ומה מקום יש לחשוש לחתום על "חרם" שהוא, המלאך, מסכים לו?!".
השבתי להם בשאלה: "מדוע כאשר אמר ה' יתברך לאברהם אבינו להעלות את יצחק בנו לעולה, הוא בעצמו ציווה אותו על כך, ואילו אחר כך, את הציווי ההפוך - לא לשחוט את יצחק, הוא שלח באמצעות מלאך? אלא, מכאן ניתן ללמוד שכדי להציל יהודי ממוות די בציווי מאת "מלאך ה'", אך כדי "לשחוט" יהודי, חלילה, צריך לקבל ציווי מפורש מאת הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, ולא על ידי שליח...".
ליקוטי סיפורים, עמ' ק