לאן נעלמו תכשיטי הרבנית?
טוב ליבה ומעשי החסד של הרבנית הצדקנית רבקה, אשת הרבי המהר"ש, היו לשם דבר. היא הייתה עוסקת בהכנסת כלה, החזקת תלמידי חכמים, ונתינת צדקה לנזקקים. מי שנקלע למצוקה ידע את הכתובת שממנה תצמח ישועתו.
הרבי המהר"ש העריך מאד את מעשיה של רעייתו, וסייע לה ככל יכולתו. בזמן שהיה שוהה מחוץ למדינה, והכסף בקופת הגמ"ח היה אוזל, הייתה הרבנית הצדקנית ממשכנת ללא היסוס את תכשיטיה היקרים, מתנת בעלה הצדיק, ומקבלת תמורתם בהלוואה סכומי כסף עבור הגמ"ח. כשהרבי היה חוזר ממסעו, היה שואל אותה אצל מי משכנה את תכשיטיה, וממהר לשלם את החובות ולפדות את התכשיטים...
הרבנית התמסרה כל כולה למעשי החסד. כל סכום כסף שהגיע לידיה הוקדש מיד לגמילות חסדים. כשהיה הרבי מציע לרבנית להתלוות אליו לנסיעה לחוץ לארץ, הייתה עונה בקביעות שאינה זקוקה לכך. "תמורת נסיעתי", הייתה מבקשת, "הענק לי את סכום הוצאות דמי הנסיעה, ואני כבר אדע להשתמש בכספים לדברים טובים...".
פעם הבחין הרבי ה"צמח צדק", אביו של הרבי המהר"ש, שכלתו, הרבנית רבקה, אינה עונדת את תכשיטיה בשבת קודש, בניגוד להרגלה. כששאל את בנו, בעלה, לפשר הדבר, השיב הרבי כי איש אחד בא אליו וביקש ממנו הלוואה עקב מצבו הדחוק. אף על פי שלא היו לו מזומנים בשעת מעשה, הוא לא היה מסוגל להשיב את פניו ריקם. הרבנית, שהייתה עדה למתרחש, מסרה בידו את תכשיטיה, כדי שיוכל למשכנם בידי מי שיסכים להלוות לו את הסכום הדרוש לו. הרבי ה"צמח צדק" שלח שליח לפדות את התכשיטים.
מאז התחיל לתת לבנו, הרבי המהר"ש, סכומי כסף נוספים, מלבד הסכום הקבוע שהיו מקבלים ממנו כל בניו.
תורת מנחם, חלק יג, עמ' 337