הערה: ניתן להשיג מערך מסודר לטקס הפרשה חלה אצל גב' פרידמן, אשדוד וגב' הבר, באר שבע.
יחזקאל פרק מד, ל: וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל מכל תרומותיכם לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך. מצודת דוד: להניח ברכה - כאומר אל ירע לבבכם בתת כל אלה לכהנים כי זה יהיה סיבה להשרות ברכה בביתך ולא יחסר העושר כי עוד יוסיף.
טעם המצוה
ספר החינוך מצוה שפה
להפריש חלה מכל עריסה וליתן אותה לכהן, שנאמר [במדבר ט"ו, כ'] ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה, ודרשו זכרונם לברכה [עירובין פ"ג ע"א] ראשית עריסותיכם, כדי עיסתכם. ועיסת המדבר היתה עומר, והעומר עשירית האיפה הוא, והאיפה שלש סאין, והסאה ששה קבין, וקב ארבעת לוגין, ולוג ששה ביצים, נמצאת האיפה תל"ב ביצים, עשיריתה מ"ג ביצים וחומש ביצה, וזהו שיעור עיסה המחוייבת בחלה.
משרשי המצוה, לפי שחיותו של אדם במזונות, ורוב העולם יחיו בלחם, רצה המקום לזכותנו במצוה תמידית בלחמנו כדי שתנוח ברכה בו על ידי המצוה ונקבל בה זכות בנפשנו, ונמצאת העיסה מזון לגוף ומזון לנפש.
גם למען יחיו בו משרתי השם העוסקין תמיד בעבודתו והם הכהנים מבלי יגיעה כלל, שאילו בתרומת הגורן יש להם עמל להעביר התבואה בכברה ולטחון אותה, אבל כאן יבוא חוקם להם מבלי צער של כלום.
תחינות
מנהג ישראל תורה
התנהגות האדם בכל חיי העולם שלו על כל המנהגים השונים כמו למשל התחינות שנשי ישראל אומרות לפני ואחרי הדלקת נרות שבת, שהשי"ת יאיר את ביתן בשלום הבית הנכון ביותר ובנחת מילדיהן; התחינות שלפני ואחרי הפרשת חלה, שהשי"ת יתן לבעלה ולמשפחתה פרנסה בהרחבה ושהבית יהיה מלא בכל טוב כדי שיוכלו להחזיק לומד תורה ולחלק צדקה ביד רחבה, התחינות שלפני ואחרי הטבילה, שהשי"ת יזכה אותם בילדים טובים ובריאים, שיגדלו אנשים ונשים ישרים - כל המנהגים הללו הם תורה. (ספר השיחות תש"ג בלה"ק עמ' לד)
- ראה ביום שמחתכם ובמועדכם להרב נפתלי ועקנין עמ' 157 לנוסח התחינות.
רעיונות
הפרשת חלק מהרווחים
רמז במצוות הפרשת חלה: ”מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה”? - היא תרומת הקודש שמפריש יהודי מעיסתו ומלחמו, המאכל העיקרי של האדם, ועוד לפני שהוא עצמו נהנה ממנו. מצות החלה שזכתה לה האשה - מורה על תפקידה להפריש לצדקה בפרט, ולתורה ומצוות הוי' ככלל, חלק, והחלק הראשון - בחשיבות ובגודל - מהפרנסה. עי"ז פועלים, שהמאכל - וככלל הפרנסה יבוא לידי שימוש כפי שצריך להיות, לבריאות ולברכה (יחזקאל מד, ל). כל הפרנסה תשמש רק לענינים טובים ובריאים, ולא חלילה לרופאים, רפואות וענינים של עגמת נפש. (משיחת מוצ"ש בראשית תשי"ד - תורת מנחם עמ' 140)
- ראה ערך צדקה.
מעורר להכרת הטוב
הפרשת החלה לה' מעוררת אצל האדם תחושה שהעיסה שייכת להקב"ה והוא "הזן את העולם כולו בחן בחסד וברחמים". גישה זאת אומרת שלא מגיע לנו שום דבר, ועל כן אנו מאוד שמחים על מה שכן מקבלים ומודים ומברכים על כל דבר שקיבלנו, על כל חתיכת עיסה, ועל כל נשימה ונשימה... ("על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבוראו" - בראשית רבה פי"ד).
גישה זו מביאה את האדם גם לידי שמחה. (מ.א.) - ראה סיפור: תלונות? לא אצלנו, ערך השמח בחלקו, וערך הכרת הטוב.
חלק ממצות כשרות
מצות הפרשת חלה היא מצוה של האשה, העוסקת בבישול במטבחה. משמעות הדבר הוא שעל האשה לבדוק שבבית יהיה "פנימיות". קל מאוד לאשה המתעסקת עם ה"זוטות" - כביסות, הכנת מצרכים, נקיון, נקיות, טיפול בקטנים, ועוד - להישאר שם. אך עליה לזכור שהכל אמור להיות איכותי, ומכוון לצורך נעלה. בהקשר לכך יש להזכיר את ההוראה של הרבי שבכל חדר תהיה קופת צדקה, וכן במטבח, ולפני הבישול כדאי להפרשי מספר מטבעות לצדקה על מנת שיהיה הכל בהצלחה: לא יקדיח התבשיל, ויהיו המאכלים ערבים... (בתבונה בונה ביתה, טברדוביץ, חלק א' עמ 45)
- כמו"כ אפשר להדגיש שאשה היא האחראית על כשרות המזון - זו הטריטוריה שלה. (שם)
- זה מתחבר עם דברי החינוך שהובא לעיל, "רצה המקום לזכותנו במצוה תמידית בלחמנו כדי שתנוח ברכה בו על ידי המצוה ונקבל בה זכות בנפשנו".
- ראה ערך כשרות.
ה"חלה" של כל בוקר
על אמירת מודה אני דרשו את הפסוק האמור בתורה לגבי מצות הפרשת חלה: "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, כתרומת גורן כן תרימו אותה". לפי פשוטו הפסוק בא ללמד כי כאשר לשים עיסת בצק, תחילה יש להפריש חלה, כשם שיש להפריש תרומה מגורן התבואה. ובחסידות הוסיפו ודרשו: 'עריסה' - מלשון מיטה. כלומר, הכתוב מלמדנו כי את 'ראשית עריסותיכם' המחשבה, הדיבור והעשייה הראשונים עם הקימה מהמיטה, יש 'לתרום' לה' ולפתוח את עבודת היום באמירת 'מודה אני'.
זאת ועוד: כשם שבאמצעות הפרשת החלה והתרומה, כל שאר העיסה והתבואה מוכשרים לאכילה. כך ההודעה לה' באמצעות אמירת 'מודה אני', הופכת את היום כולו ליום 'מוכשר' לעבודת ה'.
(ספר המאמרים - קונטרים חלק א' עמ' קכח, א - מעובד בס' ללמוד איך להתפלל חלק א' עמ' לא)
- רואים מכאן איך שהפרשת חלה אינה מצוה הנוגע רק לבצק, אלא היא טומנת בתוכה השקפת עולם, שמשפיעה גם על שאר חלקי החיים. (מ.א)
מצוות חלה לעתיד לבוא
"וקיום מצוות אלו - מצות הדלקת הנר, ועד"ז שאר המצוות שמחוייבים בהם גם בזמן שאין ביהמ"ק קיים, כגון הפרשת חלה וכיו"ב - נעשה הכנה מהירה ובסמיכות ממש לקיום המצוה בשלימות, בגאולה האמיתי והשלימה ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש..." (כ"ג אייר תשמ"ט, לנשי ובנות חב"ד, תורת מנחם עמ' 211)
- אז נחזור לתת את החלה לכהן, ונקיים את המצוה בשלימות.
סיפורים
- סיפור: הסיבה לכשלון במלאכת האפייה (סיפור על הפרשת חלה - שממחיש את הפסוק "להניח ברכה אל ביתך" לפי פירוש המצודות בתחילה הדף)