לא אכפת לי...
פעם קיבל הרבי הרש"ב הזמנה להשתתף בוועידת רבנים. הוא לא ידע מה טיבה של האסיפה, והחליט לשלוח את החסיד ר' משה מדיבסקי לתהות על קנקנם של המשתתפים, לבדוק באילו נושאים הם מתדיינים, ולהודיע לרבי האם ראוי לו לקום ולנסוע לאסיפה, או שמא ראוי יותר להימנע מכך.
נסע ר' משה לאסיפה, וכעבור זמן לא רב חזר על עקבותיו.
"נו, ספר נא מה ראית שם. האם ראוי וכדאי לנסוע ולהשתתף באסיפה?", חקרו הרבי עם שובו.
החסיד לא השיב לרבי על שאלתו באופן ישיר, אלא בחר לספר סיפור: מעשה בבחור שקיבל הצעת שידוך, ונסע לפגוש את הכלה המדוברת. כשחזר מהפגישה התעניינו לדעתו על המדוברת לו, והוא השיב: "אף על פי שאין היא חכמה כל כך, לא אכפת לי! גם העובדה שאין לה ייחוס משפחתי לא מטרידה אותי! אין בה יופי גשמי, ואין בה יופי רוחני, אך הדבר לא מפריע לי בכלל!", וכך המשיך למנות חסרונות רבים, בציינו שאין זה נוגע לו כלל...
"כיצד ייתכן שאכן לא איכפת לך?", ניסו לחקור קרוביו התמהים.
"פשוט מאד. כל זה לא מפריע לי, כי אינני מתכוון להשתדך עימה כלל...".
הבין הרבי כי האסיפה דומה לכלה מרובת החסרונות, עד שהדבר כלל לא מפריע... הנסיעה בוטלה.
שמועות וסיפורים, חלק א, עמ' 129