א'תקמג
(אגרות קודש מתורגמות)
ה' אייר ה'תשיב
אל הצאצאים החשובים של הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי ציבור וכו' מו"ה משה אליעזר ע"ה ומרת רחל אלקה ע"ה קרמר
ה' עליהם יחי'
שלום וברכה!
נודעתי ממכתבו של הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי ציבור איש רב פעלים וכו' מו"ה אברהם דובער שי', שהלילה הוא יום השנה של אביכם המנוח ע"ה וכ"ב אייר הוא יום השנה של אמכם המנוחה ע"ה. והנני בזה להביע לכולכם את איחולי וברכתי, שהזכרון של הוריכם ז"ל יהי' אצלכם חי לאורך ימים ושנים טובות.
בכלל יום השנה קשור בשתי תנועות. מצד אחד, כמבואר בספרים, ביום הזה יש לנשמת הנפטר עלי', שהיא עוברת לעולם רוחני נעלה יותר, שזה הרי שמחה לנשמה, ובמילה גם לכל הקרובים לה לאורך ימים ושני טובות.
מהצד האחר, כאן למטה, מרענן יום השנה את הזיכרון הפטירה, הגורם תנועה של היפך השמחה.
אך באמת, צריך יום השנה לעורר כאן למטה לא תנועה של היפך השמחה, אלא תנועה של עיון, התבוננות וחשבון נפש: להתאים את החיים האישיים כאן בעולם הזה, למהלך חיי הנשמה למעלה – בעלי' אחר עלי'. כלומר, כשם שהנשמה למעלה מתעלית כל שנה, בהליכה מחיל אל חיל, כך צריכים כאן למטה כל אלה הקשורים עם הנשמה, ללכת גם הם מחיל איל חיל ע"י התעלות בתורה ועבודה וגמילות חסדים.
ועל ידי זה גורמים לנפטרים את הנחת רוי הכי גדול האפשרי.
זה מדגיש ההשקפה היסודות בדתנו, שבאמת ענין המיתה בכלל אינו קיים בקדושה, ואצל יהודיים בפרט. ישנו רק מעבר מעולם אחד לשני. ואצל אלו שבתקופת חייהם כאן למטה היו קשורים תמיד בקדושה תורה ומצוות, המעבר הוא באותו כיוון בעילוי אחר עילוי, מחיל אל חיל, קודם בעולם גשמי ואחר כך בעולם הבא, העליה אחר עלי'