תפירה לשמה
ר' יוסף החייט זכה לתפור את כל מלבושי הרבי ה"צמח צדק". אפילו את בגד ה"טלית קטן" של הרבי תפר במו ידיו.
פעם קרא לו הרבי וביקש ממנו להכין עבורו לבוש מפרוות שועלים. הניחו לפני ר' יוסף כמה סוגי פרוות, והוא בחר את המשובחת והמתאימה ביותר, בחן את מידותיו של הרבי והתכונן לקראת גזירת הבגד במידה המתאימה.
לפתע פנה אליו הרבי ואמר: "תכוון לתפור את הפרווה עבורי".
ר' יוסף הביט ברבי משתומם. הוא כלל לא הבין למה מתכוון הרבי.
"דברים כמשמעם", אמר הרבי ה"צמח צדק", והחל לבאר את כוונתו. "דרך העולם הוא לתפור את הפרווה לא לשם האדם אלא לשם הפרווה... בוחרים את החלק הנאה והמשובח ביותר עבור הצווארון כדי להתפאר בפני הזולת, ובכלל, כל עניין הפרווה נועד לצורך המראה החיצוני וההתפארות. אולם אני זקוק בפרווה לצורך בריאות, לצורך חימום הגוף! לכן תפור נא את הבגד לפי צרכיי שלי, כך שיחמם אותי, וללא הבט על היופי ועל התפארת החיצונית...".
מגדל עז - מעשה אבותי, אות קלד