החלום הפלאי
חלפו כמה שנים מאז התחתנה הרבנית שטערנא שרה עם הרבי הרש"ב, אך הם טרם נפקדו בילדים. הדבר השפיע מאד על מצב רוחה, בפרט שהייתה אז צעירה ורחוקה מבית הוריה.
אירוע נוסף גרם לחיזוק תחושותיה הקשות. בשמחת תורה, בעת ה"קידוש" וההתוועדות אצל הרבי המהר"ש, ערכו תפילת "מי שברך" עבור בני הבית והנוכחים. אחר כך נכנסו גם לחדר בו ישבו בנות הבית, וקראו את תפילת "מי שברך" גם עבור כל הנשים, אך את הרבנית שטערנא שרה שכחו להזכיר. הדבר הסב לה צער רב. אמנם אחר כך מישהו הבחין בכך, ולבסוף ערכו "מי שברך" גם עבורה, אך היא נותרה פגועה מהאירוע.
לאחר הקידוש נכנס הרבי המהר"ש לחדרו, ואילו הרבי הרש"ב הלך עם כל החסידים לערוך התוועדות אצל החסיד ר' שילם רייך, חתנו של ר' ברוך שלום, בנו בכורו של הרבי ה"צמח צדק". הרבנית שטערנא שרה, שהייתה שרויה בעצבות, הסתגרה בחדרה, ושקעה במחשבות נוגות. היא הרהרה על כך שעדיין לא נפקדה בילדים, ועל מקרה השכחה בעת עריכת תפילת ה"מי שברך", עד שפרצה בבכי מר. בתוך כך נרדמה.
בשנתה חלמה חלום.
יהודי הדור פנים נכנס אל החדר, ובקול רך פונה אליה בשאלה: "בתי, מדוע את בוכה?". בתשובה לשאלתו החלה הרבנית לגולל לפניו את כל המעיק עליה.
"אל נא תבכי! מבטיח אני לך שבשנה זו תיפקדי בבן זכר. אך, שני תנאים בדבר. ראשית, מיד לאחר החג תתני לצדקה, מכספך הפרטי, שמונה עשרה רובלים. שנית, אל תפרסמי בציבור את דבר החלום". הוא נעלם לרגעים מספר, ושב אל החדר עם שני אנשים נוספים. הוא חזר בפניהם על ההבטחה, וכן על התנאים. גם הם הסכימו לדבריו, ובטרם לכתם העניקו את ברכתם.
הרבנית התעוררה מתרדמתה, והנה חלום.
כששב הרבי הרש"ב, בעלה, בשעת לילה מאוחרת, הוא היה עדיין תחת רישומה של ההתוועדות שהשתתף בה לרגל החג, ומצב רוחו היה מרומם. פניו קרנו משמחה. כשנכנס לבית הוא יצא בריקוד, ואף גלגל את עצמו על הרצפה והתהפך, "קולע" בלשון החסידים...
הרבנית סיפרה לו על החלום ועל הברכה שקיבלה ללדת בן. כששמע את דבריה, הלך מיד אל אביו, הרבי המהר"ש, וסיפר לו את הדברים. הרבי ביקש לקרוא לרבנית שטערנא שרה אל חדרו, וכשנכנסה ביקש ממנה לספר לו את החלום על כל פרטיו. כשסיימה לספר, ביקש ממנה לנסות ולתאר את הדמויות של שלושת האנשים שהופיעו בחלום.
כשסיימה הרבנית לתאר את הדמויות, אמר הרבי המהר"ש בהתרגשות: "הראשון שהופיע בחלומך הלא הוא אבי, הרבי ה"צמח צדק". והשניים הנוספים שנכנסו לחדר הלא הם הסבא, אדמו"ר האמצעי, ואב הסבא, אדמו"ר הזקן".
וכך סיפרה הרבנית: "לאחר החג, היה עליי לקיים את התנאי ולתת שמונה עשרה רובל לצדקה. לא ידעתי מנין אוכל להשיג כסף "פרטי" משלי? נזכרתי שמונחת אצלי שמלה יפה שנתפרה לפי צו האופנה באותם הימים, ואולם חמי, הרבי המהר"ש, לא חפץ שאלבש אותה. קראתי לאישה אחת שהייתה עסקנית בצרכי ציבור בליובאוויטש, וביקשתי ממנה למכור עבורי את השמלה. הוספתי וביקשתי שלא לפרסם את הדבר, כדי לא ליצור רושם שלילי ומעוות כשייוודע שכלתו של הרבי מוכרת את שמלתה. הכסף שקיבלתי ממכירה זו אמנם לא הספיק, אך השגתי כסף נוסף, וחילקתי את הכסף לצדקה, כפי שנצטוויתי".
ואכן, באותה שנה נפקדו הרבי הרש"ב והרבנית שטערנא שרה, ונולד להם בנם יחידם, יוסף יצחק, הלא הוא הרבי הריי"צ.
שמועות וסיפורים, חלק א, עמ' 190