סיפור חז"ל: העצים מתייעצים

תרגום שני למגילת אסתר, פרק ז, ט-י. / אתר האגדה

"ויאמר המלך תלהו" (אסתר ז, ט) –

ענה המן ואמר למרדכי: עד שלא יעלוני לתליה,

בבקשה ממך, מרדכי הצדיק,

אל תצלבני כמו שתולים בני אדם הדיוטות.

גבורי עולם לא נחשבו לפני ורבי המדינה נשתעבדו לי.

החרדתי מלכים באמרי פי וברוח שפתי הבהלתי מדינות –

ואני המן פתשגר המלך היה שמי ואב למלך נקראתי.

ירא אני פן תעשה לי כמו שחשבתי לעשות לך.

חוס על כבודי ואל תהרגני כמו שהרגו את זקני אגג.

עשה בטובתך, הלא אין בכם רוצחי נפש.

אל תזכר לי שנאת אגג וקנאת עמלק.

ואל תטר כמו שנקם ונטר עשו אבא.

עיני כהו לראות פניך ואיני יכול לפתח פי לפניך על ששמעתי לעצתם של אוהבי וזרש אשתי.

בבקשה ממך, חוס על נפשי, אדני מרדכי הצדיק, אל תתלה את שיבתי על עץ,

הרגני כפי שתהרגני,

את ראשי תסיר בחרב המלך, שבה מומתים כל שרי המדינה.

התחיל המן צווח ובוכה, ולא הטה מרדכי אזנו לו.

וכשראה המן שאין דבריו נשמעים הרים קולו בבכי וביללה באמצע גנת הביתן.

וכן ענה ואמר: האזינו לי, עצים ונטעים, שנשתלו מששת ימי בראשית;

בן המדתא עומד להתלות על העץ!

התכנסו כלם לעצה

ואמרו: מי שהוא גבוה חמשים אמה יתלה המן על ראשו.

הגפן אמרה:

נמוכה אני ואיני יכולה שיתלה על ראשי,

שממני לוקחים יין לנסכים.

התאנה אמרה:

איני יכולה שיתלה על ראשי,

שממני לוקחים לבכורים וממני לבשו אדם וחוה.

הזית אמר:

איני יכול שיתלה על ראשי,

שממני לוקחים שמן למנורה.

אמר התמר לפני הקדוש ברוך הוא:

הכל יודעים שהמן הרשע בן בנו של אגג בן בנו של עמלק – ויתלה על ראשי?!

ענה הקדוש ברוך הוא: יישר כוחך, לא יתלה על ראשך,

שאתה בן זוגה של כנסת ציון האהודה.

אמר האתרוג: איני יכול שיתלה על ראשי,

שאצלי באים כל העם כלו לקחת מפריי ולשבח לפניך.

פתח ההדס ואמר:

איני יכול שיתלה על ראשי,

שאומרים עלי ששון ושמחה;

ועוד – שאני שתף עם האתרוג.

צוח האלון ואמר: איני יכול שיתלה על ראשי,

שדבורה מינקת רבקה קבורה תחתי.

קראה האלה ואמרה:

איני יכולה שיתלה על ראשי,

שאבשלום בן דוד נתלה בראשי.

רמון אמר: איני יכול שיתלה על ראשי,

שהצדיקים משולים אלי.

שמעוני – אמר הארז – תלו את המן עלי, על העץ שהתקין לנפשו.