הבדל מהותי
פעמים רבות היה המצב הכלכלי בבית רבותינו נשיאינו דחוק ביותר. החסידים בדרך כלל לא שיערו עד כמה גדול הקושי, משום שבני הבית התנהגו כלפי חוץ בהרחבה. אפילו בזמנים שבהם היה המצב דחוק, היו נשיאי חב"ד נוסעים לעיתים קרובות לחוץ לארץ, מסיבות רפואיות ומסיבות נסתרות נוספות.
פעם נסע הרבי הרש"ב עם אשתו, הרבנית שטערנא שרה, לחוץ לארץ. יום אחד נכנס הרבי לאכסנייתם ובידו מקל חדש, יפה ומהודר, שבראשו גולת כסף. כשהרבנית ראתה את המקל, היא תמהה לפשר הדבר ולנחיצותו של חפץ יקר ערך כזה בתקופת דוחק כלכלית. הרבי השיב שהחליט לקנות מתנה עבור בנם יחידם, הלא הוא הרבי הריי"צ.
'עבור מקל מהודר ויקר שכזה, ודאי נאלץ בעלי לשלם בהקפה', הרהרה הרבנית בצער. בצערה, לא התאפקה, ואמרה לבעלה בכאב: "הן אמת הדבר. בן יחיד לנו עם כל המעלות. ברם, במצב הדחוק כל כך שאנו נמצאים בו, כיצד ייתכן להוציא את הפרוטות האחרונות על מתנה יקרה שכזו? הלא כאשר נבוא הביתה נצטרך להשיג הלוואות עבור הצרכים הבסיסיים ביותר?...".
השיב הרבי: "אספר לך את שהיה. בדרכי פגשתי "א גוטער איד", רבי לחסידים, מלווה בבנו. כשראיתי את ההבדל בין בננו לבנו, התעוררה אצלי תשוקה גדולה לקנות לבננו מתנה".
•
כשסיפר הרבי את הסיפור, הוסיף והיקשה: בכל זאת, כיצד ייתכן "לבזבז" את המטבעות האחרונות שנותרו, ואף לצבור חובות, רק בשביל לקנות מתנה לא נחוצה עבור הבן?
אלא שכשפגש הרבי הרש"ב את אותו רבי, שגם הוא יהודי קדוש היה, ובכל זאת הבחין בחילוק שבין בניהם, עורר הדבר אצל הרבי את האהבה העצומה לבנו, אהבה עצמית ובלתי מוגבלת. על כך לא שייך לשאול שאלות מצד חשבונות שכליים והגיוניים.
ומדוע קנה הרבי לבנו דווקא מקל יפה ומהודר עם ראש של כסף? יש כאן רמז נפלא. מקל רומז על הנהגה ונשיאות. מקל ובראשו גולת כסף, מלשון כיסופים וערגה, רומז להנהגה בדרך של רוך ואהבה. הילד קיבל גם מתנה, וגם שיעור בהנהגה במתנה...
ליקוטי שיחות, חלק ד, עמ' 1326. תורת מנחם, חלק כ, עמ' 157