"זקן – זה שקנה חכמה"
כשהסתלק הרבי ה"צמח צדק" לבית עולמו, הותיר אחריו שישה בנים שנראה היה שכל אחד מהם ראוי לרשת את מקומו בהנהגת החסידות. רבים מהחסידים תהו מי מהם יתפוס בסופו של דבר את כס ההנהגה וימשיך את דרכו של האב הגדול. אולם, עד מהרה, התבלט דווקא צעיר הבנים, הרבי המהר"ש, והוא שנבחר להמשיך ולהנהיג את עדת החסידים.
באותה תקופה נשא פעם הרבי המהר"ש דרשה תורנית, והוכיח את בקיאותו הרבה והעצומה בכל חלקי התורה. גם אחיו התפעלו מידיעותיו וגדולתו.
פנה אליו אחד מאחיו המבוגרים ושאל אותו בתמיהה: "אמור נא לי, מנין לך בקיאות כה רבה בתורה? מתי הספקת לאגור כל כך הרבה חכמה? הרי אברך צעיר לימים אתה!".
"אתה אמנם מבוגר ממני בשנותיך, אולם אני נולדתי לעת זקנותו של אבא, כשחכמתו הייתה עוד גדולה יותר, ובשנותיו של אבא מבוגר אני ממך!...", ענה בן הזקונים.
ספר השיחות, תש"ה, עמ' 31. ליקוטי שיחות, חלק ז, עמ' 124