"אינני מכיר אותך!..."
זונדל היה תלמיד בישיבה בליובאוויטש, והוא נחשב לאחד מהמובחרים שבתלמידים. ברם, מסיבות שונות, נטה מדרכי הנהגת ליובאוויטש, עד שסר לגמרי מדרך התורה והמצוות.
אך, "לא יידח ממנו נידח". גלגל מסובב הסיבות כך שזונדל יחזור וייכנס ל"יחידות" אצל הרבי הרש"ב. היה זה בעקבות צרה גדולה שפקדה אותו. זונדל לא ידע עצות בנפשו, עד שלבסוף גמר אומר ללכת ולהיוועץ ברבי הרש"ב ולקבל את ברכתו.
לפני שנכנס כתב על פתק את בקשותיו. הוא כתב את שמו המלא, וציין כי למד בליובאוויטש. אחר כך כתב בפירוט את בקשתו.
כשנכנס לחדר ה"יחידות", התרגשותו העזה ניכרה על פניו היטב. הרבי לקח מידו את הפתק, הביט בו שעה קלה, ואז שאל: "מי אתה?". זונדל אמר את שמו המלא, והוסיף וסיפר על כך שלמד בליובאוויטש.
הרבי המשיך לשאול: "אינני מכיר אותך! מי אתה?...". שוב ציין הלה את שמו המלא, אך שוב ושוב חזר הרבי על שאלתו.
לבסוף הבין זונדל את כוונת הרבי בשאלתו. הרבי רומז לו כי הוא אינו מכיר אותו! הלא הוא השתנה לבלי הכר! אין הוא עוד אותו זונדל, תלמיד הישיבה בליובאוויטש! הוא התעורר בתשובה ופרץ בבכי סוער.
כשיצא זונדל מחדר הרבי, הוא שם פניו לבית המדרש וגמר בליבו לשוב בתשובה שלימה. במשך חודשים ארוכים למד והתפלל עד שנעשה לאחד מהאברכים היקרים והחשובים ביותר, הלא הוא ר' זונדל בשנקביצ'ר.
בהזדמנות מסוימת בעת התוועדות בליובאוויטש, הוא קם וסיפר את סיפור חזרתו בתשובה.
שמועות וסיפורים, חלק א, עמ' 92