הרב חיים הבר / מבוסס על לקוטי שיחות לא/42 * זמן משוער: 8 דקות
פתיחה1: "פינת נחמה" בכותל המערבי (1 דקה)
יש מקום אחד בעולם, שמיליוני יהודים מגיעים אליו כבר אלפי שנים ומוצאים בו "פינה של נחמה". זהו "הכותל המערבי". אין כמעט יהודי בבית הכנסת הזה – ובעולם כולו – שלא ביקר בכותל המערבי ושפך לידו דמעות חמות של תפילה אל ה'.
ה' עשה איתנו חסד גדול, שאחרי חורבן בית המקדש הוא השאיר את הכותל המערבי כשריד בית מקדשנו. זו "פינת הנחמה" שמזכירה לנו בגלות שבעבר היה כאן בית המקדש ובעתיד ייבנה כאן בית המקדש.
גם פרשת השבוע מדברת על "פינת הנחמה" של בני ישראל כאשר היו בגלות מצרים.
פרשת השבוע: עצים במדבר מיעקב אבינו (דקה וחצי)
בפרשת תרומה, ה' מבקש מבני ישראל לתרום את כל החומרים הדרושים עבור המשכן. לדוגמה, בני ישראל התבקשו להביא למשכן עצי שיטים, שהם עצי ארז.
תשאלו, מאיפה השיגו עצים במדבר?
רש"י מביא את הפירוש ב"מדרש תנחומא". אומר "רבי תנחומא", שכאשר ירד יעקב אבינו למצרים, הוא צפה ברוח הקודש את יציאת מצרים ואת בניית המשכן. לכן יעקב הביא איתו מארץ ישראל (כנען) שתילים של עצי ארז, ואז שתל אותם בארץ מצרים, ואמר לבני ישראל שבבוא היום, יקחו את העצים הללו למדבר ויבנו מהם את המשכן.
שאלה: למה לא לקנות עצים מסוחרים מקומיים? (1 דקה)
השאלה היא, בשביל מה יעקב היה צריך לעבוד כל כך קשה?
הרי כאשר בני ישראל היו במדבר, הסתובבו לידם הרבה סוחרים גויים, והם מכרו לבני ישראל כל מיני סחורות, מוצרים ומזון (יומא עה). הסוחרים האלו יכלו גם למכור עצים.
בשביל מה יעקב צריך לסחוב עצים מישראל 210 שנים לפני כן, כדי שבני ישראל ישתמשו דווקא בעצים הללו להקמת המשכן?
תשובה: "רבי תנחומא" מדבר על "יער הנחמה" (2 דקות)
התשובה2 נמצאת בשמו של "רבי תנחומא". השם "תנחומא" הוא מלשון "נחמה". אומר לנו רבי תנחומא, שיעקב דאג לעשות "פינת נחמה" לבני ישראל במצרים. הוא ידע על העבדות הנוראה ועל הגזירות קשות שהצאצאים שלו עומדים לסבול במצרים, ולכן דאג לנטוע בליבם את הנחמה.
הבין יעקב, שלא מספיק לומר בעל פה מילים של נחמה, אלא צריך להשאיר לבני ישראל משהו ממשי שיעמוד מול העיניים וימחיש את הנחמה3.
לכן יעקב טרח וסחב איתו ארזים מארץ ישראל למצרים, כדי לנטוע את "יער הנחמה". כאשר יהודים סבלו במצרים, הם יכלו תמיד להסתכל על העצים הללו ולמצוא בהם נחמה. "יער הנחמה" המחיש והזכיר להם כל הזמן מאיפה הם באו ולאן הם הולכים4. הם באו מארץ ישראל, והם ייגאלו ויחזרו לארץ ישראל, ואז יקחו יחד איתם את העצים לבנות את המשכן.
הוראה: הצדיקים הם "יער הנחמה" שלנו (2 דקות)
מורי ורבותי! גם אנחנו נמצאים היום בחושך הרוחני של הגלות. כמעט אלפיים שנה שאנו לא רואים את בית המקדש, לא רואים את עשרת הניסים שהיו בו, לא רואים את השראת השכינה, לא רואים את הנביאים. כמעט אלפיים שנה שאנו לא רואים את אור ה' בצורה גלויה.
גם בגלות הזו, דאג ה' לשתול ארזים בעם ישראל, לשתול את "יער הנחמה5". ה'כלי יקר' מביא את הפסוק "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה" ומסביר שעץ הארז הוא רמז לצדיקים.
הצדיקים נותנים לנו נחמה. כאשר רואים צדיק, מרגישים טוב יותר מהי קדושה; כאשר רואים צדיק, מתחברים חזק יותר אל ה'; כאשר רואים צדיק, מקבלים כוחות גדולים יותר להתגבר על החושך הרוחני של הגלות.
הצדיקים בכל הדורות מזכירים לנו מאיפה באנו ולאן אנו הולכים. בעבר היה לנו בית מקדש עם השראת השכינה, וגם בעתיד הקרוב ייבנה בית המקדש ותשרה השכינה6.
סיום: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (חצי דקה)
וכמו שבגלות מצרים, ראינו את הנחמה הגדולה בגאולת מצרים; כך עכשיו בגלות הנוכחית, נראה בקרוב את הנחמה הגדולה בגאולה האמיתית והשלימה (כמו שנאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"), במהרה בימינו אמן! ----[1] סיפור פתיחה חלופי – שערות מהתספורת: מסופר על המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן ע"ה, שכאשר היה במאסר ברוסיה הקומוניסטית, שלחו לו תמונה מחגיגת התספורת של שני הבנים התאומים שלו – ר' בערל ור' וועלוול – יחד עם שקית וכמה שערות. לאחר מעשה אמר ר' שלמה חיים, שהתמונה הייתה פחות חשובה עבורו ודווקא השערות הם אלו שניחמו אותו. כי השערות הם משהו ממשי מהילדים שלו.
[2] לקהל תורני – תשובה לפי הפשט: הרבי מסביר לפי הפשט, שכאשר ה' ציווה "ויקחו לי תרומה" – הכוונה הייתה לקחת תרומה מהדברים שכבר נמצאים ברשות בני ישראל, ולא לקנות אותם מסוחרים גויים. לכן היו צריכים להיות ברשותם עצי שיטים, ולא יכלו לקנות אותם.
[לפי זה הרבי מסביר מה רש"י רוצה לומר במילים "תכלת – צמר צבוע בדם חלזון", "ארגמן – צמר צבוע ממין צבע ששמו ארגמן" – רש"י רוצה לענות על השאלה, איך יתכן שהיה להם במדבר את צבע התכלת והארגמן? – ולכן מסביר, שאומנם לא היה להם את הצבע עצמו, אבל כן היה להם את הצמר שצבוע בתכלת ובארגמן].
אבל עדיין תשובה זו לא מספיקה, שכן הא גופא דורש ביאור – למה ה' רצה שיביאו דווקא עצים שנמצאים ברשותם?
[3] בדיחה – כסף בכיס ודרשה מוצלחת: נשיא בית כנסת הריץ רב מטעמו לקראת הבחירות ל"רב בית הכנסת". בהגיע יום המבחן, כל המועמדים היו צריכים לשאת דרשה בפני כל הקהל. לפני שעלה לבמה, דרש הרב הנ"ל מהנשיא 10,000 ש"ח במזומן, אחרת הוא לא עולה לנאום. כך היה. הרב לקח את חבילת המזומנים ועלה לדרוש. לאחר שנתן דרשה מאוד מוצלחת, שגרמה לבחירתו כרב, ניגש הרב לנשיא והחזיר לו את הכסף. התפלא הנשיא, מה קרה? – ענה לו הרב: כאשר יש לך סכום כסף גדול בכיס, הדרשה יוצאת אחרת לגמרי...
[4] דוגמאות – ארון יוסף וארון הברית: גם ארונו של יוסף נשאר במצרים, במטרה לתת להם חיזוק ונחמה בזמן הגלות; על דרך זה גם ארון הברית הוטמן על ידי יאשיה המלך במחילות בתוך הר הבית, במטרה לתת לנו חיזוק גם בזמן הגלות, כדי שנזכור שארון הברית נמצא בהר הבית.
למה הדבר דומה – לאדם המחזיק בידו צ'ק בנקאי אשר תאריך פרעונו בעוד שנה. כרגע הוא בחובות גדולים, אבל הוא מחזיק ביד משהו שמרגיע אותו, כי הצ'ק השמן ייפדה בעוד שנה ויפטור אותו מצרותיו.
[5] משל – שבת חזון והחליפה החדשה: רבי לוי יצחק מברדיצ'וב הביא משל על "שבת חזון", כמו אבא שקנה לילד חליפה אבל הילד קרע אותה; קנה האבא עוד חליפה, אבל גם אותה הילד קרע. קנה האבא חליפה שלישית, אך לא נתן אותה לילד, אלא היה מראה לו אותה מפעם לפעם כדי לעודד אותו שכאשר ישתפר בהתנהגותו, יקבל את החליפה.
וכך בנוגע לבית המקדש – ה' נתן את מקדש ראשון, אבל בחטאינו הוא נחרב; כך גם בנוגע לבית המקדש השני. ואז ה' לא נתן לנו את בית המקדש השלישי, אלא מחכה שנשתפר במעשינו, אבל מידי פעם מראה לנו ב'מחזה' את בית המקדש בשבת חזון.
[6] משל לסיום – אסטרונאוטים בונים "מושבה אלוקית": המשל מספר שסוכנות החלל של ארה"ב גילתה אי שם בחלל כוכב שבו יש תנאים מתאימים לחיים אנושיים, ורצתה להקים במקום "מושבה אנושית". הבעיה הייתה, שמרחק הנסיעה אל הכוכב היה אלף שנה הלוך ואלף שנה חזור. הבינו בסוכנות שלא מספיק לשלוח כמה אסטרונאווטים אלא צריך לשלוח קהילה שלמה עם משפחות וזוגות, שיולידו כמה דורות בחלל.
הבעיה המרכזית שעמדה בפני סוכנות החלל הייתה איך גורמים לכך שגם אחרי מאות שנים, עדיין הדורות הבאים יזכרו את מטרת השליחות ולא יתייאשו וישכחו מה מטרתם. לשם כך שלחו איתם כמה תמונות וחפצים ממשיים מכדור הארץ – שתמיד יזכירו להם מאיפה באו ולאן הם נוסעים.
והנמשל: הקב"ה שלח את עם ישראל לכוכב שנקרא "כדור הארץ" במטרה להקים "מושבה אלוקית". אנחנו האסטרונאוטים, והתפקיד שלנו לקיים תורה ומצוות וכך להביא את האלוקות לתוך העולם. אלא שמדובר בפרויקט ארוך, שלוקח אלפי שנים. ולכן הקב"ה נתן לנו את הצדיקים, שהם "יער הנחמה" שלנו, ומזכירים לנו מאיפה באנו ולאן אנו הולכים...