הרב יעקב דייטש / אפשר להוריד את הדף לתלמיד באתר שלוחים.נט
נושא השיעור
מצוות בניית בית המקדש, מתי? למה? ובעיקר יציקת תוכן ומבט מעמיק בתוכן מצווה חשובה זו.
הקדמה כללית
השבוע הייתה לי שיחה ארוכה עם אחד הסטודנטים וגיליתי במהלך השיחה שכל ההסתכלות שלו על התורה והיהדות מבולבלת ביותר, לקח לי זמן לתפוס את שורש הבעיה, בסוף תפסתי שאת כל לימודיו הוא רכש בעל פה, מעולם הוא לא פתח חומש, לא עיין בעצמו במדרש, כך שנוצר אצלו בלבול, - כי הלימוד בעל פה יכול לגרום להמון אי הבנות,
[בנוסף לכך ישנם אנשים שהם כביכול רבנים, שממציאים מבטנם כל מיני "ציטוטים" מספרי התורה ומבלבלים מאוד את המאזינים להם]
ולכן החלטתי מהשבוע שתפסיקו להאמין לי... אלא תחזיקו בעצמכם את הדפים שבהם העתקתי את הציטוטים ומקורותיהם.
וכעת אפשר להתחיל
ניתן לומר כמעט בוודאות שהשבוע נפגוש פסוק מרכזי ביותר אשר בעיני הוא המרכז של כל התורה כולה!
בשיעור זה נתרכז בבניית המשכן לקדוש ברוך הוא שנאמר בפרשתנו (פרק כ"ה פסוק ח') ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
הציווי על בניית המשכן הוא לא עוד מצווה כמו תפילין שבת וכדומה, יש כאן בניית בית לאלוקינו.
אמנם עד הפרשה שלנו לא מצאנו שמדברת התורה אודות בניית בית לה' יתברך, אך כאשר נעיין במדרש נגלה שכל ספר התורה מוביל אותנו אל בניית בית המקדש.
כבר בתחילת חומש שמות כאשר מונה התורה את שמות השבטים מגיע המדרש ונותן רקע חשוב להבנת תוכן שמותם של השבטים:
אחד מבניה של לאה שהייתה פחות אהובה על יעקב אבינו נקרא זבולון, [- הטעם הפשוט לכך (כפי שהתורה סיפרה בספר בראשית פרק ל פסוק כ') וַתֹּאמֶר לֵאָה זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ זְבֻלוּן]
המדרש מעוניין שנדע שבית המקדש היה חדור מאז ומתמיד במודעות של כל האבות ולכן באים חכמי המדרש ונותנים משמעות נוספת לשמו של זבולון:
וזה לשון המדרש: [ראו מקור מס' 1] (מדרש רבה שמות פרשה א פסקה ה)
זבולן ע"ש שהשכין הקב"ה שכינתו בקרבם שנאמר (שמות כה) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. - ואין זבולן אלא בית המקדש שנא' (מלכים א ח) בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים.
- זאת אומרת אותו זבולון המזכר בתחילת ספר שמות לפני 7 פרשיות (!!!) נקרא על שם בית המקדש [- ולא רק מפני תקוותה של לאה לקבל אהבה מיעקב].
גם אביו של זבולון - יעקב אבינו - ידע שהמטרה הנעלית והסופית היא לבנות בית מקדש, והוא אף התכונן לכך:
בדרך ירידתו למצרים מאות שנים לפני שבני ישראל יצאו ממצרים על מנת לקבל את התורה, זמן רב לפני הציווי המופיע בפרשתנו לעשות את המשכן מעצי שיטים דאג לנו אבינו יעקב לכך:
וזהו לשון המדרש [ראו מקור מס' 2] (מדרש תנחומא תרומה פרק ט)
ומהיכן היו הקרשים? יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים אמר לבניו בני עתידים אתם להגאל מכאן והקב"ה עתיד לומר לכם משאתם נגאלין שתעשו לו את המשכן... עִמדו ונִטעו ארזים מעכשיו שבשעה שיאמר לכם לעשות לו את המשכן יהיו הארזים מתוקנים להם מיד עמדו ונטעו ועשו כן.אותו יעקב (שראינו שדאג לעצים למשכן הוא) מוצא כבר בימיו נחמה גדולה במשכן, יעקב היה מאוד אהוב על כל בניו ולפני פטירתו כאשר הוא יודע שיהיה להם קשה להתמודד עם מיתתו, הוא מנסה להרגיע את בניו שלא יעצבו על עזיבתו את העולם
וכך הוא אומר להם [ראו מקור מס' 3] (מדרש רבה שמות פרשה לג פסקה ח)
א"ר טביומי בשעה שהגיע זמנו של יעקב אבינו ליפטר מן העולם קרא לבניו אמר להם היו יודעין שהקב"ה עתיד לומר לבניכם לעשות משכן...והוא יורד ומשרה שכינתו בתוככם שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
- המשכן יבנה רק מאות שנים מאוחר יותר אבל כבר כעת יעקב רואה בכך נחמה גדולה!!!
ברור אם כן שהמקדש מהווה מרכז חשוב בחיי התורה והיהדות.
תוכנו של הבית
המושג הזה של בניית בית לשם הקדוש ברוך הוא, הוא ללא ספק תמוה, לשם מה צריך הבורא שנכין בעבורו בית? האם בית פיזי גשמי יכול להכיל בתוכו את הבורא? כיצד אפשר לחשוב בכיוון כזה? – שאלה זו שאני מציג בפניכם היא לא שאלה שעלתה בליבי בלבד, כל מי שרק נתקל בסוגיית בניית המקדש ראוי שישאל שאלה זו, אפילו משה רבנו בכבודו ובעצמו לא יכול היה להבין את פשר בניית הבית [ראו מקור מס' 4] וכך מספר לנו המדרש (תנחומא): א"ר יהודה בר' סימון כששמע משה מפי הקב"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, נרתע ואמר משה: הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך. אמר לו הקב"ה לא כשאתה סבור, אלא עשה י' אמות אורך וי' אמות רוחב ושם אצמצם שכינתי שנאמר ונועדתי לך שם.
- אתם בטח שמים לב שאין בדברי המדרש תשובה ברורה כיצד בית מוגבל יכול להכיל את הבורא (מלבד העובדה שהקדוש ברוך הוא הינו כל יכול והוא החליט שבית גשמי מספק אותו) אך ברור מדברי המדרש שיש כאן תמיהה גדולה של משה, עד כדי שהוא נרתע לאחוריו.
ישנו מדרש נוסף שבו ניתן למצוא ביאור מעניין ופשוט שיסביר לנו טעם לבניית המשכן, אך לפני זה עלינו (להיכנס לנושא נוסף בסוגיית המשכן, והוא:) לדעת באיזה תאריך נצטווינו לבנות את המשכן- בחשבון קצר נגלה כי הציווי על בניית המשכן התקבל בדיוק למחרת יום הכיפורים.-
זה נראה שאתם מקשיבים היטב כך שתצליחו להחזיק ראש להבין את החשבון בקלות:
וזה החשבון:
1) יצאנו ממצרים כפי שכולכם יודעים בחג הפסח, - ט"ו ניסן.
2) צעדנו אל עבר הר סיני במשך שבעה שבועות עד לחודש סיון שבו חל חג השבועות- חג מתן תורה - ו' בסיוון.
3) יום לאחר מתן תורה משה עלה אל הר סיני למשך ארבעים יום על מנת ללמוד את כל התורה כולה מפי ה', עם ישראל טעה בחשבון הימים וביום הארבעים כשמשה עדיין לא הגיע עם ישראל חטא בעגל, - י"ז בתמוז.
4) משה ירד וראה את העם חוטא בעגל ומיד הוא שבר את הלוחות – י"ז בתמוז.
5) משה נשאר מספר ימים על מנת לעשות סדר בעם אחרי החטא הנורא – כ' תמוז.
6) משה עולה שוב לשמים לארבעים יום על מנת לבקש מחילה – כ' תמוז.
7) הוא שהה בשמים ארבעים יום ולאחריהם הוא מבשר לעם ישראל אלוקים החליט לסלוח – 'סלחתי כדבריך' – א' אלול
8) כעת הוא מיד עולה שוב לשמיים לארבעים יום כדי להביא את הלוחות השניות – י' תשרי יום הכיפורים.
כעת כשאנחנו יודעים שמחילת הבורא על חטא העגל, נמשכה עד ליום הכיפורים [שבו ניתנו הלוחות השניות,] נקרא יחדיו את המדרש הבא: שיוכיח לנו שהציווי היה מיד למחרת יום כיפור
[ראו מקור מס' 5] מדרש רבה שמות פרשה נא פסקה ד
... א"ר יצחק משל למה הדבר דומה? למלך שנטל אשה וחיבבה יותר מדאי, כעס עליה, והניחה.
והיו אומרים לה שכנותיה: אינו חוזר עליך עוד! לימים שלח לה ואמר: כבדי את פלטין שלי והציעי את המטות שביום פלוני אבא אצלך כיון שהגיע יום פלוני בא המלך אצלה ונתרצה לה ונכנס אצלה לפלטין ואכל ושתה עמה ולא היו שכנותיה מאמינות אלא כיון שהיו מריחות ריח בשמים באותה שעה ידעו שנתרצה לה המלך כך הקב"ה חיבב את ישראל והביאם לפני הר סיני ונתן להם את התורה וקראן ממלכת כהנים שנאמר (שמות יט) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים אחר ארבעים יום חטאו אותה שעה אמרו העובדי כוכבים אינו מתרצה להם עוד שנאמר (איכה ד) אמרו בגוים לא יוסיפו לגור כיון שהלך משה לבקש רחמים עליהם מיד סלח להם הקב"ה שנאמר (במדבר יד) ויאמר ה' סלחתי כדברך אמר משה רבון העולם הריני מפויס שמחלת לישראל אלא הודיע לעיני כל האומות שאין בלבך עליהם א"ל הקב"ה חייך הריני משרה שכינתי בתוכם שנאמר (שמות כה) ועשו לי מקדש ומכירין שמחלתי להם לכך נאמר משכן העדות שעדות היא לישראל שמחל להם הקב"ה:אחרי שהקדוש ברוך הוא סלח על החטא, וגם הביא לנו את הלוחות השניות אמר משה לקדוש ברוך הוא: אנא הראה לכל העולם שסלחת לבניך, או אז ציווה הקדוש ברוך הוא על בניית המשכן.
- קיבלנו אם כן משמעות אדירה למצוות המשכן אשר משמשת עדות לכל באי עולם לאהבת הבורא את עמו ישראל -
מילות סיכום
כדי להשלים את התמונה אני רוצה לציין כי:
עם ישראל נדד במדבר ארבעים שנה ובכל מקום שהגיעו אליו, הדבר הראשון שהם התעסקו בו היה הקמת המשכן מחדש, כשהגענו סופסוף לארץ ישראל הוקם משכן יותר קבוע בשילה, ולאחר שבני ישראל כבשו וחלקו את כל הארץ הוקם בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך, (דוד רצה לבנות את הבית, אך הקדוש ברוך הוא התנגד לכך בטענה "ידיך דמים מלאו", ורק בנו שלמה הוא זה שהקים את הבית) הבית הראשון עמד על תילו ארבע מאות ועשר שנים (ת"י שנים). שלאחריהם עם ישראל גלה מארץ ישראל למשך שבעים שנה (נס פורים חל בשושן הבירה במשך גלות זו) לאחרי שבעים שנה עלה עזרה הנביא (שנקרא גם עזרא הסופר) ובנה את בית המקדש השני שעמד על תילו ארבע מאות עשרים שנה (ת"כ שנים). – כיום אנחנו מונים 1939 שנים מחורבן הבית השני. – בתקווה ותפילה לבניין בית המקדש השלישי והנצחי בקרוב.