חתם סופר עה"ת, ח"ה, סוף הלקוטים • משנת תקפ"ו
מקור
מה שמניחים תפלה של יד נגד הלב תחלה ומברכים להניח, ושוב של ראש ומברכים על מצות מפני שהוא גמר המצוה, יש לומר, על דרך משל:
בני מדינה שרצו להמליך עליהם מלך אמר לו בתחלה אסרו בזיקים את פלוני המערער על המלכות, ואח"כ תמליכוני עליכם.
והכא נמי, הרשעים ברשות לבם ההולכים בשרירות לבם הרע, והצדיקים לבם ברשות שכלם וברשות נשמתם.
על כן טרם שיניח תפילין עטרה על המוח להקדישו קודש קדשים, צריך תחלה לאסור בזיקים את המערער על המלוכה - היינו הלב - וצריך להניח תפילין נגד לבו שיהי' קשור ואסור בזיקי קדושה ואז אח"כ גומר המצוה ומניח של ראש על המוח.