רצח שבוטל
פעם נסע הבעל שם טוב הקדוש עם תלמידיו הקרובים, ה"חבריא קדישא". כשהגיעו למקום מסוים, ציוה על התלמידים להישמר ולהיזהר לבל יירדמו, שכן העגלון רוצה להרוג אותם. התלמידים נזהרו ונשמרו שלא ליפול לתרדמה, דיבקו את רעיונם בדברי תורה וקדושה, עד שעברו את המקום האמור.
לאחר שעברו את מקום הסכנה אמר הבעל שם טוב לעגלון: "יודע אני כי התעורר אצלך רצון עז להרוג אותנו במקום ההוא!". העגלון הנהן בראשו. "אכן, רציתי".
"האמנם רצית להרוג את כולנו? כיצד לא פחדת? ואיך ייתכן שלא יראת ממני?", המשיך לשאול הצדיק. "אינני יודע. הרגשתי חשק עז להרוג אתכם. כאילו אחזה אותי רוח רעה".
ויהי הדבר לפלא בעיני התלמידים.
לאחר זמן הסביר הבעל שם טוב לתלמידיו את פשר הדברים. "לפני שנים רבות, באותו מקום שדרכו עברנו, רצח יהודי את חברו הגוי. ממעשה זה נוצרה טומאה חזקה מאד. כשעברנו במקום, כוחות הטומאה הללו עוררו בעגלון הגוי תאוות רצח. על ידי תורתכם ודבקותכם בא אותו מקום על תיקונו".
רשימות דברים, חלק א, עמ' כה. סיפורי חסידים – מועדים, סיפור 400