אדמת הפלא
בעיר ניעז'ין, מקום מנוחתו כבוד של אדמו"ר האמצעי, פרצה מגיפת קדחת קשה והפילה חללים רבים. אחד מיהודי המקום שנדבק במגיפה, בא להתפלל ולשפוך שיח על יד ה"ציון" הקדוש. לפני שיצא, נטל מעפר הקרקע שסביבות הקבר והניח בין בגדיו.
ראה זה פלא! בתוך זמן קצר חל שיפור במצבו. הוא הלך והחלים עד שהתרפא מחליו לגמרי.
השמועה על עפר הפלא עשתה לה כנפיים, ועד מהרה ידעו כל יהודי העיר על התרופה שהתגלתה - עפר מציונו הקדוש של אדמו"ר האמצעי. היהודים לא חששו עוד מהמגיפה המשתוללת, הכול ידעו כי הנדבק בחולי ונוטל מעפר הקרקע של הציון, ימצא תיכף מזור למחלתו.
אמרו על כך חסידים: "אין בכך כל פלא! כיוון שגופו הקדוש והטהור של הרבי גנוז בתוך עפר זה, הרי אף שמדובר בעפר מגושם, אך טבעי שהוא יקבל תכונות מיוחדות עד שיהפוך למהות רוחנית ממש".
סיפורים נוראים, עמ' מ. עמ' ע