מאת הרב חיים זילבר, צפת
בעניין גביעי המנורה אמרו חז"ל (מנחות כח, ב) "למה הן דומין? כמין כוסות אלכסנדריים" ומפרש הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פ"ג ה"ט) "שפיהן רחב ושוליהן קצר", כלומר, הגביעים היו צרים בתחתיתם.
והנה, מצינו דבר תמוה: בציור המנורה שהרמב"ם צייר בגוף כתב-יד-קדשו (בפירוש המשניות מנחות סוף פ"ג, הוצ' קפאח) רואים אמנם גביעים ששוליהם צרים, אבל הם הפוכים – פיהם למטה והשוליים למעלה!
ואף שהרמב"ם כותב על הציור שהוא רק בא להודיע "כללותה האיך היתה . . ולא שתדע ממנו תבנית הגביעבדקדוק"*, אבל עדיין אין זה טעם לצייר את הגביעים הפוכים, ועוד לצייר 22 גביעים הפוכים! ובפרט שבקרשי המשכן מצינו אדרבה; שעליהם לעמוד "דרך גדילתן" (סוכה מה, ב) – "התחתון למטה והעליון למעלה" (רש"י) וכן מצינו גם במצוות לולב.
ויש לבאר ובהקדם, בהפטרה (של פ' תרומה, לא של שר"ח) נאמר שבבית המקדש עשה שלמה "חלוני שקופים אטומים", שהיו רחבים כלפי חוץ וצרים כלפי פנים (רש"י), כי בדרך כלל היו עושים חלונות רחבים כלפי הבית, כדי שיחדור האור לבית היטב, אבל תפקידו של ביהמ"ק היה להיות אור לעולם ולכן היו החלונות רחבים כלפי חוץ.
אותו הדבר, מסביר הרבי, י"ל בענין גביעי המנורה: בדרך כלל מציירים גביע כשפיו למעלה, וזאת כדי שיוכל להכיל את המשקה שבתוכו, אבל גביעי המנורה מרמזים לגביע כפי שהוא "משקה ומרווה" )רבנו בחיי כה, לא), כלומר, עיקר עניינם הוא להשקות אחרים – להאיר ולהשפיע לעולם, ולכן מובן מדוע פיהם כלפי מטה.
שבת שלום וחודש טוב, ושנזכה כולנו להשפיע הרבה אור לסביבה!
•) ולדוגמה: בציור, הגביעים אינם מגיעים לגבהה של מנורה, כלומר אינם שוים למעלה, כמו"כ השוליים של הגביעים מדאי צרים ולא מסתבר שכוסות אלכסנדריא היו ללא שוליים כלל (באופן שלא יוכלו להעמיד אותם, בדוגמת הבזיכין בביהמ"ק) רק "שוליהם קצר".
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כא תרומה שיחה ג'. מתורגם ללה"ק גם ב"חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה" עמ' ס-סב.
קשרים
- פרשת תרומה - שלושה גביעים כו'.
- הרעיון של הנתינה מופיע גם בתחילת הפרשה - ויקחו לי תרומה כו'. ראה ערך פרשת תרומה.
- ראה גם רעיון קצר: מאזשעש דא ניא חאטשעש - מסר בדי הארון (וישצקי)