מאת הרב חיים הבר, מתוך מאחורי שירי פורים
שיר: על הניסים
יש עוד שיר, שיהיו שיקראו לו שיר של חנוכה, כי באמת שרים אותו גם בחנוכה. זה השיר על המילים "על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות, ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
זה ששרים את השיר הזה בחנוכה, מובן. כי בחנוכה היו כמה ניסים על טבעיים: הן ניצחון המלחמה, רבים ביד מעטים וחזקים ביד חלשים; והן נס פך השמן, שהיה כולו ניסי.
אבל למה שרים את השיר הזה גם בפורים? איזה נס היה בפורים?
תחפשו במגילה, ולא תמצאו שום נס. הכול היה שם טבע. צירוף מקרים. המים לא נהפכו לדם, והאור לא נהפך לחושך. היה אדם שרצה לפגוע בנו, וכמעט הצליח, וברגע האחרון יצא כך שהמלך התעצבן עליו, והשאר כבר כתוב בספר דברי הימים של מלכי מדי ופרס. איפה הניסים?
סיפור: החניה בדיזנגוף
זה מזכיר לי את הסיפור המפורסם על החניה בדיזנגוף. יש אומרים שמדובר היה בחניה במנהטן, ויש אומרים בכניסה לעיר העתיקה בירושלים. כנראה שהסיפור התרחש בכל המקומות ביחד, והוא עדיין מתרחש גם ברגעים אלו.
מספרים על איש עסקים שמיהר לפגישת עסקים של מיליון דולר, אך לא הצליח למצוא חניה. ברוב ייאושו, הרים את העיניים לשמים ואמר: ריבונו של עולם, אם אתה עושה נס ומסדר לי חניה עכשיו, אני מתחיל לשמור שבת מהשבוע.
והנה, רק הוריד את העיניים בחזרה לכביש, וסמיטריילר ענק יצא מהחניה ופינה שלושה מקומות חניה. וואו!
האיש הרים שוב את העיניים לשמים ואמר: ריבונו של עולם אין צורך, כבר הסתדרתי לבד...
אנו צוחקים, אבל זה לא מצחיק. זה קורה לכולנו. שהרי מה קרה לאותו אדם? וכי הוא עושה צחוק מהקב"ה?! לא, פשוט הוא חשב שאם הקב"ה יביא אש מן השמים ויעשה נס מדהים, או אז מדובר בנס שמגיע מאת ה', ושווה עליו לשמור שבת. אבל אם משאית עזבה בדרך הטבע את החניה שלה, מה הקשר בין זה לבין הקב"ה? זה הרי טבע ותו לא!
לקח: מגילת אסתר
חג הפורים בא ומחדש לנו חידוש גדול: אין חידוש בכך שאתה מוצא את הקב"ה בנס גלוי. זה פשיטא. החידוש הוא כאשר אתה מוצא את הקב"ה בתוך הטבע. בתוך מה שנראה כמקרה. אתה מבין כי "צירוף מקרים" הוא בעצם קוד שאומר שיש מישהו שצירף את המקרים הללו יחד, דהיינו הקב"ה.
זה מה שהיה בפורים. אכן, כל סיפור המגילה התרחש בדרך הטבע. לא ראו שום נס גלוי. פרופסורים עקשניים יכולים להתעקש ולטעון שאין כאן התערבות עליונה. אבל כל בר דעת שמתבונן לעומק בסיפור המגילה, רואה את טביעת האצבע האלוקית שמאחורי ההתרחשויות הטבעיות.
גם מצד מרדכי ואסתר, רואים דבר דומה. כאשר עלתה הגזירה, במקום להשתמש בקשרים הפוליטיים שלו עם בית המלך, דבר ראשון הוא עטה שק ואפר וכינס את היהודים בתענית ותפילה. אחר כך קשרים פוליטיים. גם אסתר, במקום להתאפר וללכת למכון טיפוח, אחרי שלושים יום שהמלך כבר לא מתעניין בה – היא הולכת לצום שלושה ימים. מישהו אחר היה אומר לה: השתגעת! אך היא הבינה, שכל הקשרים הטבעיים, הם רק הסתר למה שמתחולל מאחורי הקלעים. שם רואים את האמת, איך שהקב"ה מניע את כל התהליכים. ממילא, דבר ראשון צריך לפנות אליו, לפתור אצלו את הבעיה. ממילא, הבעיה הטבעית תיפתר. פתאום הסמיטריילר יעזוב את החניה.
הרעיון הזה רמוז בביטוי "מגילת אסתר", שלמעשה הוא ביטוי פרדוכסלי:
- "מגילה" – מלשון גילוי.
- "אסתר" – מלשון הסתר. כדברי חז"ל "אסתר מן התורה מניין, שנאמר ואנוכי אסתר אסתיר". והנה, באים ואומרים לנו שיש "מגילת אסתר" – פורים נותן לנו את הכוח לגלות את ההסתר. למצוא את הקב"ה גם בתוך הטבע. גם בתוך מגילה שבה שם ה' מוסתר ואינו גלוי. לראות סמיטריילר עוזב את החניה, ולהבין שהטבע הזה הוא בעצם נס.
אם כן, בחיים אנו לא צריכים ניסים חורגים מדרך הטבע. תפקידנו לגלות השגחה פרטית בכל הדברים הקטנים של החיים. להבין איך "מה' מצעדי גבר כוננו", ואיך הקב"ה מוביל אותנו בכל צעד ודבר בחיים.
בואו נרים כוסית לחיים, שנזכה לראות את "ניסיך שבכל יום עמנו" ו"נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, ערב ובוקר וצהרים", כפי שאנו אומרים במודים אנחנו לך.