"ויאמינו במשה עבדו"
כך סיפר הרבי: ביודעי כמה עז היה רצונו של חמי, הרבי הריי"צ, שיהודים יוסיפו יום נוסף בלימוד התורה, ואפילו שעה נוספת או רגע נוסף – כתבתי מכתב לבית ספר בארץ ישראל, והוריתי להם להתחיל את הלימודים משך זמן לפני שעת פתיחת שנת הלימודים הרשמית שנקבעה על ידי הרשויות, וכך אכן עשו באותו בית ספר.
כשנודע הדבר למשרד הממשלתי הרלוונטי לנושא, נשלחו מיד מפקחים לאותו בית ספר, והללו החלו לגעור במנהל בית הספר."הייתכן שמפר אתה את הוראות הממשלה? הייתכן שבה בשעה שיצאה פקודה להתחיל את שנת הלימודים ביום מסוים, החלטת על דעת עצמך להקדים ולהתחיל את הלימודים שבועיים קודם לכן?!".
לא הסתפקו הללו בצעקות, אלא הוסיפו ואיימו כי אם בבית הספר ימשיכו להתנהג כך, ולא ישמעו לנהלים ולחוקי המשרדים הממשלתיים, יפסיקו מיד להעניק להם תמיכה כספית, עד שינתקו את הקשרים עימהם לחלוטין.
מה עשה מנהל בית הספר? לא נכנס לפלפולים ודיונים עם נציגי הממשלה. הוא השיב בפשטות: "שמעו נא! קיבלתי הוראה במכתב מאת הרבי כי עליי להתחיל את הלימודים ביום שבו התחלתי, וכך עשיתי. ובכן, אם מתקבל הדבר על דעתכם – מה טוב. אם לאו – יהיה גם כן טוב, אם ירצה ה'!...".
תשובתו של מנהל בית הספר עוררה את חמתם של המפקחים והם הרעישו עליו בצעקות. אולם, מיד למחרת חל שינוי קיצוני ביחסו של אותו משרד ממשלתי כלפי בית הספר. בשנתיים שקדמו לאותו מעשה, בית הספר ניסה רבות, ללא הצלחה, להשיג מהמשרד הממשלתי תוספת תקציב לבניית מבנים נוספים לצרכיו. למחרת ביקור המפקחים באו אנשי המשרד בפתאומיות והחלו בתהליכי בנייה של כל המבנים שאותם סירבו לבנות במשך שנתיים תמימות!
בדרך הטבע – אין למנהל בית הספר שום הסבר לזה! ובאמת – אין על כך כל הסברה, הוא הרי התנהג היפך רצונם של אנשי המשרד, וכשהיתרו בו ואיימו עליו בניתוק הקשרים, הוא השיב להם שהוא מקיים פקודה שקיבל מאת הרבי! ומה עשו הם? באו למחרת ומילאו את כל דרישותיו של מנהל בית הספר, אותן לא הצליח להשיג במשך שנתיים, עד שכבר התעייף וכמעט התייאש מהם!...
כל זה נעשה רק על ידי זה שהמנהל הראה את תוקף התקשרותו לחמי, הרבי. נציגי הממשלה, גם ללא הבנה במהותו וגדלותו של רבי בישראל, נכנעו והתבטלו כלפי הרבי, ודאגו להעמיד לרשותו של המנהל את כל המבנים הדרושים, שעל ידם יתווספו עוד ילדים שילמדו תורת ה' ויקבלו חינוך יהודי כשר וטהור.
תורת מנחם, חלק טו, עמ' 156