הרב אריק מלכיאלי
לוח השנה היהודי מורכב מפסיפס של ימים מגוונים שונים, ימי חול, שבתות וחגים, ימי סגולה ועוד.
אם יערך סקר שבו ישאלו האנשים מהו היום הקדוש והמיוחד ביותר, ללא ספק התשובה תהיה יום הכיפורים! יום בו אנו צמים 24 שעות לפחות, יום כפרת העוונות, וכולנו דומים בו למלאכים.
אך מה לעשות, במחילה ומבלי לפגוע כי הוא זה בכבודו של יום כיפור, ישנו יום נעלה יותר..
בתורת הקבלה והחסידות מבואר שישנם כמה עניינים רוחניים דומים ביום הכיפורים ובפורים, אלא שיום הכיפורים הוא רק כ-פורים, במובנים מסויימים הוא חיקוי בלבד של הדבר האורגינלי המקורי והאמיתי. חג הפורים הוא מלך החגים והמרומם שבהם!
הדבר בא לידי ביטוי גם בכך שישנה דעה (מדרש משלי) שלעתיד לבא כל החגים יבטלו כולל יוהכ"פ, והחג היחיד שישאר הוא פורים.
(אגב אחד הדברים המעניינים והדומים ביוהכ"פ ופורים הוא שבשניהם יש יום צום ויום שבו חובה לאכול.ביוכ"פ חובה לאכול יום לפני,ובפורים נהפוך הוא מצווה לאכול ויום לפניו צמים.אפשר לומר בטעם הדבר - שביוכ"פ האכילה לפני באה כדי שנצום כראוי וברוגע,ובפורים הצום לפני הוא הכנה רוחנית בכדי שנוכל להגיע לרוחניות גם דרך סעודה ומשתה גשמי מבלי שנתגשם בכך)
המיוחד בחג הפורים הוא שבו מאיר גילוי פנימי ועצמי של האין סוף, באיכות וברזולוציה כזו שאין באף יום אחר.
מהותו הפנימית המרוממת של פורים, של למעלה מכל הגבלה, באה לידי ביטוי בכל רבדי החג:
- בשמו - פורים הוא על שם הפור והגורל. החלטה ע"י גורל היא לא החלטה רציונלית, היא נקודה שבה אדם מניח שכלו בצד,ומתרומם אל מעבר למגבלות ההגיון.
- הגורם לנס – הגזירה הייתה רק על מי שמגדיר עצמו כיהודי. ואילו היו כופרים היו ניצולים. ובכל זאת עמדו במסירות נפש כל אותה תקופה. תעצומות הנפש שהפגינו אז גרמה לישועת ה'. והרי כל עניין המסירות נפש הוא משהו פנימי ועצמי שאדם מוסר את כל כולו, ולכן גם ההמשכה האלוקית הייתה בהתאם.
- במגילה - באופן מפתיע במגילה לא מוזכר שם ה'. הסיבה לכך היא מכיוון שבה מתגלה האין סוף שלמעלה מכל הגדרה של שם.
- מחילת עוונות – ביום כיפור המחילה רק עם התשובה, וגם בכך ישנם עברות חמורות ככריתות ומיתות ב"ד וחילול ה' שאין בכך די וצריך גם יסורים ואף מיתה, ובפורים לעומת זאת, היום עצמו פעל את הכפרה לכלל ישראל ואף על העוון של חילול ה' שעשו, בכך שהשתתפו בסעודתו של אותו רשע. הסיבה לכך היא שביום זה מתגלה הדרגה האלוקית הנקראת 'בעל הרצון' שלמעלה מהגדרות ורצון המצוות שבכוחה למחוק את כל העוונות כלא היו ועד למצב שהם אף נעשים כזכויות.
- במשתה ושמחה - החג היחיד שבו מצווה יהודי 'עד דלא ידע', לשתות ולשמוח באופן שלמעלה מכל הגבלה, הוא פורים. כיון שהכלי לקבל גילוי אין סופי הוא על ידי גילוי מעין האין סוף באדם עצמו, לצאת מכל הגדרה וציור אישיותי. (ע"ד הרמז יש לומר, שפורים הוא מלשון פרימת בגד.. יום בו אנו פורמים את הצורה והגיזרה המסויימת שלנו והופכים לחומר גלם פשוט. זהו גם אחד הטעמים של מנהג התחפושת- לצאת מעצמנו). בנוסף, יש בו דגש מיוחד על סעודה גשמית דבר המראה על קדושתו האין סופית שלא נשארת ברובד הרוחני אלא חודרת בגוף ובעניינים גשמיים.
- מתנות לאביונים – מעבר למצוות צדקה השגרתית, יש חיוב מיוחד לשמח את האביונים והאנשים בעלי המעמד הסוציואקונומי הנמוך. בנתינה מיוחדת זו מודגשת פתיחותו ויציאת האדם מגדרו, עד שמה שמשמח אותו זה דווקא כשהאנשים האלו שלא בערכו ומעמדו נהנים.
- מחיית עמלק – זהו הנושא בקריאת התורה בשבת לפני פורים וכן בפורים עצמו. עמלק מסמל קרירות, דעתנות ושכלתנות יתר. הכוח לביטולו הוא הגילוי החזק של פורים והמסירות נפש שיהודים התנהגו אז.
- העולה מכך הוא שפורים בוא זמן קדוש ונעלה ביותר.על ידי ניצולו בצורה מקסימלית לשמחה של מצווה והתעוררות רוחנית פנימית, ניתן להגיע לרמות רוחניות גבוהות ולהחלטות טובות גדולות,שבזמן רגיל לא היה ניתן לעשותן ! מקורות : תורה אור מגילת אסתר בהוספות.לקו"ש: ח"א וח"ג לפרשת זכור.ח"ז ויקרא.חט"ז פורים.חכ"א תצוה-פורים.מאמר פורים תשי"ג.