מעשה בדג מיוחד
בימי נעוריו של הרב הצדיק רבי מלובלין, מי שהתפרסם לימים כ"חוזה מלובלין", נהג הוא לבוא ולהסתופף בצל המגיד ממזריטש. כשבא בפעם הראשונה למזריטש, היה זה בערב שבת קודש. נכנס רבי לחדר המבשלים, וראה שתלמידי המגיד מתעסקים בהכנת סעודות השבת.
פנה אליהם האברך וביקש: "נוהג אני זה מכבר להתעסק בעצמי ולהכין בערב שבת את הדגים אותם אוכל בשבת. אבקשכם, אפוא, לאפשר לי לקיים את מנהגי".
לאחר שקיבל רשות, נטל חתיכת דג, מלח אותה בעצמו, והלך לו.
תלמידי המגיד תמהו - מנין לו לאברך זה שדווקא חתיכת דג זו היא היא שתגיע לצלחתו בשעת סעודת השבת? הלא חתיכה זו תתערב בין שאר כל החתיכות המתבשלות בקדירה, ולאחר מכן תתערב עם שאר הדגים שיוגשו לשולחן!
לעגו התלמידים על המעשה המוזר של האברך החדש.
בין התלמידים הנוכחים היה גם אדמו"ר הזקן. הוא החליט לבדוק מה יעלה בגורל חתיכת הדג. מבלי שיבחינו במעשיו, לקח חוט דק וקשר אותו לסימן על חתיכת הדג.
בשעת הסעודה, עקב אדמו"ר הזקן אחרי חתיכת הדג המסומנת. היא הוגשה והונחה בצלחתו של מי שישב לצידו של האברך. אך ביקש אותו איש לקחת את חתיכת הדג לאוכלה, אחז בו רעד קדחתני, ותאבונו ניטל ממנו.
הוא סילק את מנתו הצידה, היישר לעבר רבי יעקב יצחק.
כך, הצלחת ובה הדג המסומן הגיעה בדיוק למקום בו ישב ה"חוזה מלובלין". הבין אדמו"ר הזקן כי אברך זה, אדם גדול הוא...
סיפורי חסידים, עמ' 176. אוצר סיפורי חב"ד, חלק טו, עמ' 111