מתכון קבלי ל"קרעפלעך"...
פעם נסע החסיד ר' שמואל מונקעס אל רבו הגדול, אדמו"ר הזקן. בדרכו, פגש באדם אחד הנוסע גם הוא באותו כיוון. התעניין ר' שמואל וביקש לדעת מי הוא, מה מעשיו, ולאן פניו מועדות.
"הנני "מקובל" העוסק בסודות נשגבים בתורה", הסביר האיש בגאווה לר' שמואל, "ונוסע אני כעת לאדמו"ר הזקן, משום שנתקלתי בכמה קושיות חמורות בתורת הקבלה. החלטתי לקום ולנסוע בעצמי כדי לשטוח את השאלות בפני הרבי, וכך לבדוק האם אמנם הוא אדם כה גדול כפי שהתפרסם".
שמע ר' שמואל את תשובתו של "המקובל" הידען, והחליט להתל בו. "מה אתה שח?! ראה זה פלא, גם אני נוסע לליאזנא כדי לתהות על קנקנו של הרבי. כמה טוב שנפגשנו...".
ר' שמואל המשיך להתעניין בשאלות החמורות שיש ל"מקובל" היהיר והגאה, והאיש פירט לו את כל קושיותיו.
כשסיים להרצות את דבריו נענה ר' שמואל ואמר: "יודע אתה? גם לי יש שאלה קשה מאד בתורת הקבלה. מובא באחד מספרי הקבלה בזה הלשון: "בתחילה היה מפוזר ומפורר, ואחר כך נעשה דבוק, ובא בבחינת עיגול גדול, ואחר כך נמשך קוים קוים ונעשה בבחינת תלתא קרנתא (= שלוש פינות) ונקודה באמצע. ועל ידי התכללות יסוד המים ביסוד האש נגמר ונעשה טוב". הדברים הללו תמוהים מאד. התייגעתי למצוא ביאור לנאמר בספר הקבלה העתיק, אך לשווא".
בסיימו להציג את הדברים, המשיך ר' שמואל וביקש: "הלא כבוד תורתו גדול הוא ממני. אולי יסכים כבודו שבהיכנסו אל הרבי בליאזנא ישאל הוא בעצמו גם את שאלתי שלי מתורת הקבלה?".
הסכים "המקובל" בשמחה לבקשתו של ר' שמואל.
כשנכנס ל"יחידות" הציג האיש תחילה את שאלותיו שלו, ואחר כך ביקש מהרבי ביאור על קושי הלשון בדברי הקבלה שמצא ר' שמואל החסיד.
כששמע הרבי את השאלה, השיב: "אין בספרי קבלה כדברים הללו!". אחר כך חייך, והמשיך בבת שחוק: "הדברים שאמרת מתאימים היטב לכיסני הבשר, הקרעפלעך. בתחילה הכיסן הוא קמח, ולאחר הלישה הוא נדבק לעיסה. אחר כך מגלגלים את העיסה, מעגלים אותה וחותכים לקווים, אחר כך ממלאים את הכיסן בבשר ונוצרת נקודה באמצע, ועוגיה זו היא בעלת שלש קצוות. אחר כך יש לבשל את הכיסן במים על גבי האש, ומיד היא טובה למאכל...".
נכלם האיש והתבייש מאד...
אחריו נכנס אל הרבי החסיד ר' שמואל מונקעס. הרבי הבין מיד כי ידו של ר' שמואל הפיקח מעורבת באותה "חידה" שהציג "המקובל"... "בטח הייתה זו "עבודה" שלך!", הפטיר הרבי בחיוך...
שמועות וסיפורים, חלק א, עמ' 34