אין תלונות
שמחה גדולה שורה בחצר הרבי. אדמו"ר הזקן ורבי מברדיטשב נעשו מחותנים. החופה נערכה ביום שישי. חסידים רבים התאספו לשמוח בשמחת אדמו"ר הזקן, ונשארו במחיצת הצדיקים גם לשבת של שבע ברכות. בין החסידים היה גם החסיד המפורסם ר' שמואל מונקעס, והוא אף נבחר לשמש כ"בדחן" בחתונה.
בשבת בבוקר יעץ ר' שמואל לכמה מחבריו החסידים, שלא כדאי להמתין עד שיסיימו המחותנים, אדמו"ר הזקן והצדיק מברדיטשב, את תפילת השבת שלהם, שהלא אלו יתפללו באריכות גדולה. "הבה ונתפלל מיד עם אור הבוקר, וכך נוכל להתוועד בשמחה במשך כל יום השבת".
אמרו ועשו. התפללו בבוקר, ופנו לערוך קידושא רבה כדת וכדין, לכבוד שמחת החתונה. על השולחן הוגשו מגדנות, מאכלים ערבים, וגם "משקה" לא חסר. כך ישבו החסידים והתוועדו במשך כמה שעות. לקינוח הוכנה לסועדים פשטידה חמה. פתחו את התנור והביאו את הפשטידה המשובחת.
התברר כי נפלה לידם דווקא הפשטידה אותה הכינה הרבנית בעצמה עבור המחותנים הקדושים. בתום תפילתם של הצדיקים, כשהגיעה העת להגיש את הפשטידה, ראתה הרבנית כי לא נותר כל זכר ממנה.
זעקת שוד ושבר פרצה מגרונה. היא הבינה מיד ידו של מי היתה במעל, והחליטה לבקש מאדמו"ר הזקן לגעור בר' שמואל "הבדחן" על שאינו יודע גבול לתעלוליו, עד שהעז לעשות מעשה כה נועז ומחוצף.
שמע הרבי את דברי אשתו הצדקנית, וקרא מיד לר' שמואל.
עמד החסיד ר' שמואל באימה וביראה לפני הרבי. החלה הרבנית להרצות את כל טענותיה בשנית בפני ר' שמואל, בנוכחות הרבי. "וכי יודע אתה כמה יגיעות יגעתי כדי להכין את הפשטידה המשובחת? וכי יודע אתה כי מחירה של הפשטידה יקר פי שמונה מכל השאר? כיצד מעז אתה לערוך ביזה ללא רשות, ולהריק את כל הקדירה לתוך פיך?!".
"ומה טוען אתה מצידך?", פנה הרבי לר' שמואל. "מצידי, אין לי שום טענות", השיב ר' שמואל בבדיחות דעת. "הפשטידה הייתה דווקא טעימה מאד...".
שמועות וסיפורים, חלק א, עמ' כה. מגדל עז - מעשה אבותי, אות כה