שבת היא מלזעוק
מדי שנה היה יוצא החסיד ר' הלל מפאריטש לכפרים ועיירות הדרומיות באזורו, והיה מדריך את המון העם בדרכי החסידות ומעורר את ליבותיהם של יהודים נידחים אלו לתשובה ולמעשים טובים.
פעם בא לעיר אחת, ולתדהמתו נודע לו כי בתי העסק למכירת שיכר פתוחים בשבת כביום חול. ר' הלל הזדעזע עמוקות, והחליט כי חובה עליו לדאוג לשמירת השבת בעיר. הוא הזמין אליו את כל המוזגים לאסיפה מיוחדת, ובמשך שעה ארוכה הסביר להם את חומרת העניין.
הדברים, שיצאו מליבו החם והאכפתי של ר' הלל, השפיעו על באי האסיפה, והם החליטו כי עליהם להתחיל לשמור את השבת. "מוכנים אנו לקיים את דבריך", השיבו לו המוזגים, "אבל בתנאי שגם פלוני העשיר, שהעסק שלו הוא הגדול ביותר בעיר, ייאות גם הוא לסגור את בית העסק שלו בשבת, שאם לא כן, לא נוכל לעמוד בפני התחרות שלו איתנו".
שלח ר' הלל לקרוא אליו את אותו עשיר, אך הלה סירב לבוא. הזמינו בשנית ובשלישית, והעשיר לא נענה להזמנה.
החליט ר' הלל לעשות את השבת באותה עיר. והנה, בעיצומו של יום השבת, חש לפתע אותו עשיר בדקירות עזות בבטנו. הכאבים היו עזים וגברו משעה לשעה. צעק האיש מרוב מכאוביו, והייסורים הקשים תוקפים אותו עוד ועוד, הולכים ומתגברים. "אין זאת אלא על שום שפגעת בכבודו של הצדיק", אמרה לו אשתו, ומיהרה לחפש את מקום האכסניה של ר' הלל.
בשעת סעודת השבת, בעוד הצדיק מסב אל השולחן הגדול עם קהל של חסידים, פרצה פתאום אל הבית אשת העשיר, ובבכי ובתחנונים ביקשה מהצדיק שיברך את בעלה שיתרפא. אך ר' הלל שותק, אינו משיב לה דבר. ניסו גם החסידים לשכנע את ר' הלל שייאות למחול לעשיר ולברך אותו ברפואה שלמה, אך הוא עטוף בשתיקתו.
הלכה לה האישה בפחי נפש. כשחזרה לביתה גילתה כי ייסורי בעלה נעשים קשדים יותר ויותר, וכוחותיו אוזלים.
במוצאי שבת, לאחר הבדלה, ישב ר' הלל עם החסידים אל השולחן לשתיית כוס תה חם, שהלא "חמין במוצאי שבת – מלוגמא (= רפואה)", ומפיו קולחים בשטף דברי תורה וחסידות עמוקים. שוב נכנסה האישה בסערה, ושוב החלה בוכה ומייללת שהצדיק ירחם על בעלה ויברך אותו.
נענה ר' הלל ואמר: "שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבוא...".
תמהו החסידים על פשר תשובתו. בשבת, לא ענה ר' הלל דבר לאישה, ואילו עכשיו, כשהשבת חלפה ועברה, עכשיו הוא מברך את בעלה בברכת "שבת היא מלזעוק"?!
לאחר כמה רגעים של שתיקה, המשיך ר' הלל והסביר: "הרי אנו אומרים כי "שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבוא". אם ה"שבת" תחדל "מלזעוק" על חילול השבת הנוראי שמתרחש בעסק, אזי "הרפואה קרובה לבוא". לכו מיד ואימרו לעשיר כי אם יבטיח בפני שלושה אנשים שהוא מוכן לסגור את עסקיו בשבת, הוא יתרפא מיד".
התלוו שלושה חסידים לאישה, ומסרו לעשיר את דברי ר' הלל כהווייתם. האיש קיים, כמובן, את הדבר, ובלב שלם נתן תקיעת כף כי מכאן ואילך בית המסחר שלו יהיה סגור ביום השבת. כפי שהבטיח רבי הלל, כך היה! ייסוריו של אותו עשיר הוקלו מעליו, עד שבמשך זמן קצר יא לחלוטין.
מאז אותה שבת, שוב שמרו הכול על קדושת השבת באותה עיר, בזכות פעלתנותו וצדקותו של ר' הלל.
סיפורי חסידים, עמ' 247