מ.א.
אילו יהודי היה יודע.... ומה אם גוי היה יודע?
המן כפי הנראה ידע. כמו שכתוב "ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב". כשקרא ר' לוי יצחק מברדיטשוב את הפסוק "ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב" צעק: וויי וויי! מהיכן הגיעה להמן כזו מידה נשגבה של שמחה? רק משום כך הצליח בתחילה להתגבר על מרדכי שהיה עצוב!1
וכן הוא אצל ה'המן' שבקירבנו:
תניא פכ"ו: "כמו שנצחון לנצח דבר גשמי כגון שני אנשים המתאבקים זה עם זה להפיל זה את זה. הנה אם האחד הוא בעצלות וכבדות ינוצח בקל ויפול גם אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש בנצחון היצר אי אפשר לנצחו בעצלות וכבדות הנמשכות מעצבות וטמטום הלב כאבן כ"א בזריזות הנמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד דאגה ועצב בעולם."אם ניתן ל'המן' שבקירבנו להיות "שמח וטוב לב" , יש סיכוי גדול שהוא יתגבר עלינו.
אפשר לספר את המשל של ר' מענדל פוטרספס מעכביש (משל: השמחה של עכביש).
וכן אמר רבי אהרן מקרלין: שמחה היא לא מצווה, אבל היא מובילה אל כל המצוות. ואילו עצבות היא לא עבירה, אבל היא מובילה אל כל העבירות. אבל "אם יהודי היה יודע מה זאת השמחה", היינו מתגברים בנקל על היצר.
קשרים
סיפור: שמחה פורצת גדר
מסופר על חסיד בשם ר' ישראל מחסידי האדמו"ר המהר"ש. הבן שלו היה חולה מאוד, ואפילו הרבי רמז שאבדה תקווה. ליל שמיני עצרת הגיע, והוא תפס את עצמו: "חסיד אתה? הלוא שמחת-תורה היום! כיצד תערבב את צער הגוף עם שמחת הנשמה. הטל את עצמך אל תוך ים השמחה ויהי מה". לא הניח עוד למחשבותיו הקודרות להשבית את השמחה, ותיכף הצטרף למעגל הרוקדים. חיש-מהר נבלע במעגלי הרוקדים, מחבק את ספר-התורה, עיניו עצומות וכל-כולו שרוי בשמחה עילאית. כך רקד בשני ימי החג, והסיח את דעתו ממחלת בנו האהוב.
יצאו החגים, והרבי פנה לקבל את אורחיו הרבים ל'יחידות' קודם שובם לבתיהם. בין הבאים היה גם ר' ישראל, שבא לקבל את ברכת הדרך, אך על בנו כבר לא הזכיר דבר. ברור היה לו כי אין עוד אלא לקבל עליו באהבה את הגזֵרה.
הפעם קיבלוֹ הרבי בפנים מאירות ואמר: "בפעם הראשונה שנכנסת וביקשת בעבור בנך, לא ראיתי שום דרך להצילו; אולם כאשר בשמחת-תורה התעלית על עצמך, הגברת את הנשמה על הגוף ושמחת בשמחת התורה באמת – קרעת את גזר הדין ובנך יצא מהמשבר ורפואתו קרובה לבוא"...
- לסיפור המלא ראה סיפור: מעשה רב - שמחה ממתקת
המשך השיר
על המשך השיר (אילו היהיודע מה זה תורה, תפילין) אפשר להביא את דברי השפת אמת אמרה: למה לא כתוב ליהודים הייתה תורה מילה ותפילין?
מהשמחה של פורים ממשיכים אח"כ שמחה לכל השנה, וכמו שמרומז בפסוק "וזכרם לא יסוף מזרעם".