שמועות וסיפורים ח"א עמ' 131
בשנת תרע"ד היה הרבי הרש"ב בחו"ל, בעת סעודת פורים באו רבים מאנשי המקום, יהודים אשכזים, אל אדמו"ר. ויאמר לפניהם מאמר דא"ח בלשון דויטש-אשכנזית. נושא המאמר היה ענין החצר החיצונית והחצר הפנימית, והמן בא לחצר החיצונה.
ר' גרשון שיפרין מזמבין, אשר היה אז מלמד אצל משפחת גוראריה [שהיו אז גם כן בחו"ל באותו מקום שהיה אדמונ"ע], שמע אף הוא את המאמר. ואף על פי שלא הבין את כל המאמר משום שהרי אמר אותו בלשון אשכנז, זאת זכר שאדמו"ר אמר בזה הלשון:
- המן איז נאר געווען אין חצר החיצונה אבער אין חצר הפנימית איז קיין המן [המן היה רק בחצר החיצונה, אבל בחצר הפנימית אין להמן כל שייכות].
עיונים וביאורים במגילת אסתר עמ' פב.
פירשו חסידים בצחות לשונם:
שיתכן שיהיה מצב ש"יבא" ויהיה בחצר הפנימית, אבל עדיין ישאר בבחינת "אשר לא יקרא". [ע"ש הכתוב "כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא, אחת דתו להמית..."]
קשרים
- לכאורה הכוונה, שאף פעם לא נשלים עם הנוכחות של המן בחיינו, ותמיד ננסה לגרשו.