היה פעם אחת יהודי אחד שהלשינו עליו לפריץ הגוי שהוא לא מוכן לשתות איתו יין (בגלל האיסור ההלכתי לשתות מיין של גוי, יין המכונה יין נסך). הפריץ כעס, ערך סעודה גדולה והזמין גם את היהודי.
במהלך הסעודה פנה אל היהודי והציע לו כוס יין, היהודי סירב. הפריץ התעקש. העניין הסתבך. לאחר דין ודברים קשה, אמר היהוד שרק במקרה שיאיימו על חייו יוכל לעשות זאת. הבין הפריץ את הרמז, ושלף אקדחו בהיחבא וציוה על היהודי לשתו את היין ואם לא יהרגהו. שתה היהודי את היין והפריץ שבע הרצון רצה להשיב את האקדח לנדדנו.
באופן מפתיע ביקש היהוד מהפריץ להמשיך ולאיים עליו, כדי שיוכל ללגום כוס נוספת.
קשרים
- בסעודת אחשורוש השתייה היתה כרצון איש ואיש. ודוקא בגלל זה נגזרה הגזירה.
- כמו"כ המסירות נפש היתה אמיתית.