ברכת חיים (צוקרמן) ח"ב עמ פז בשם שרה"מ ח"ד
הרמ"א היה נוהג בשעת הסעודה (המתחילה אחר הצהרים וממשיכים אותה עד שעה מאוחרת בלילה) לאחר חשיכה, לחזור על פתיחתם של יהודי קראקא להזכירם שצריכים להתפלל תפילת ערבית. חושש היה כי מכיון שאמרו חכמים (מגילה ז:) מיחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אולי כשיתבשמו יבואו לידי שכחה שצריכים להתפלל מעריב.
ומשום זה היתה דרכו בקודש להכנס לבית אחד, מבקש מים לנטילת ידים ואומר לעצמו "צריך אני להתפלל ערבית", וכך היה הולך מבית לבית וחוזר על דבריו כדי להזכיר את חובתם למקום גם בשעה שהיו מבושמים.