יותר מדי מלח
ההבל עולה מהסירים. הבית מתמלא ניחוחות מגרים.
הרבנית שטערנא, אשתו של אדמו"ר הזקן, בנותיה והמשרתת, עמלות שעות ארוכות במטבח, מוודאות שלא חסר דבר לסעודה.
עוד זמן קצר יגיע הצדיק רבי שלמה מקרלין. מי תוותר על הזכות הגדולה, להכין מאכלים לכבוד האורח החשוב?
כולן ביקשו להשתתף בהכנות, וחילקו ביניהן את העבודה. רק פרט אחד שכחו לסכם, המלח.
'אף אחד לא הוסיף מלח לתבשילים!', נזכרה לפתע הרבנית, ומיהרה לפזר מעט מלח לתוך הסירים המהבילים.
בראשיהן של הבנות והמשרתת חלפו מחשבות דומות, וגם הן הוסיפו מלח לתבשילים. אף אחת לא ראתה את מעשיה של חברתה, ולא חשדה שהאוכל כבר מזמן לא תפל...
התבשילים הוגשו אל השולחן, והצדיקים טעמו מהם.
אדמו"ר הזקן סיים את מנתו, ואילו רבי שלמה הסתפק בטעימה קלה, ומיד הרחיק את צלחתו המלאה.
"מדוע אינך אוכל?", התפלא אדמו"ר הזקן.
"המאכלים מלוחים מדי", השיב רבי שלמה.
"מלוחים?! לא חשתי בכך. עוד בהיותי במזריטש, אצל המגיד, פעלתי בעצמי שלא ארגיש טעם במאכל", אמר אדמו"ר הזקן.
•
הרבי סיפר את הסיפור והוסיף: אדמו"ר הזקן לא הרגיש כלל בגשמיות. כל מציאותו והווייתו היו נפשו האלקית ודבקותו בה'. אך גם אנו, פשוטי העם, נוכל ללמוד שכשמתמסרים בכל הכוחות לעבודת ה', אפשר שלא להרגיש בגשמיות העולם. כשטרודים בדבר מה עד למעלה ראש – לא חשים בטעמו של מאכל!
ליקוטי שיחות, חלק י, עמ' 106. התוועדויות, תשד"מ, חלק ד, עמ' 2632. רשימות דברים, חלק ד, עמ' קמח. שמועות וסיפורים, חלק א, עמ' 37. מגדל עז - מעשה אבותי, אות טו