מה עושה הרבי ביער?
הרבי המהר"ש התנהג בעשירות ובהרחבה מופלגת. מלבושיו – פאר והדר, כליו – זהב, עגלתו רתומה לארבעה או לשישה סוסים מובחרים.
בימות החול, מדי בוקר בבוקרו, נהג לצאת לטיול במרכבתו ההדורה. הרכב הגוי היה מצליף בסוסים, והעגלה נוסעת לעבר היער.
על מעשיו של הרבי ביער לא ידע איש, מלבד הרכב.
החסידים המסוקרנים ניסו לדלות מהרכב מידע על המתרחש בין העצים, אך הגוי התנצל ואמר כי הבטיח לרבי לנצור את לשונו ולשמור על הסוד.
החסידים לא התייאשו, וחיפשו תחבולות כיצד לשכנע את הרכב לגלות את אשר רואות עיניו מדי יום ביומו. הם השקו את הגוי לשכרה, ובהשפעת אדי האלכוהול הוא פתח את פיו. "אדם מוזר הוא הרבי שלכם", אמר. "לא חסר לו דבר, עושר, כבוד, אישה ובנים... והוא בוכה.
"נוסע ליער, מתיישב תחת אחד העצים, ופורץ בבכי מר. מיד מתקבצות אליו נמלים עוקצניות, נכנסות תחת בגדיו ועוקצות את גופו, והוא יושב ובוכה שעה ארוכה. ואז, כמו על פי אות מוסכם, נמלטות הנמלים, הרבי שב למרכבה, ואנו שבים לליובאוויטש...".
כשנודע לרבי המהר"ש שהרכב הגוי לא נצר את לשונו, פיטר אותו לאלתר מעבודתו. רק לאחר הבטחות והפצרות מרובות, השיב הרבי את הגוי לתפקידו.
למתבונן מן הצד נראה כי הרבי חי חיי תענוגות, מדי יום ביומו נהנה מטיול באוויר הצח. ובעצם, מטרת הנסיעה היא לשם סיגופים וייסורי הזדככות...
לשמע אזן, עמ' פב