הרבי מספר בעצמו
יהודי הדר בארץ ישראל חלה במחלה קשה, ונזקק לעבור ניתוח מסובך. הוא שלח מכתב לרבי ובמכתבו ביקש ברכה לרפואה שלמה.
הרבי, במכתב התשובה, איחל לו ברכת רפואה שלמה, וביקש שיתחיל להניח תפילין מידי יום ביומו.
כשהגיע מכתבו של הרבי לידי היהודי החולה, קיבל על עצמו להניח תפילין. לתדהמת הרופאים, מחלתו נעלמה מיד, מבלי להותיר זכר.
"כיצד הבראת מהר כל כך?", התפלאו החולים המאושפזים באותה מחלקה בה שהה.
היהודי סיפר לכולם כי התחיל להניח תפילין.
"אם תפילין הן רפואה, גם אנו נניח תפילין!", החליטו חולים רבים.
כעבור זמן קצר שוחרר היהודי מבית הרפואה, בריא ושלם.
•
הרבי עצמו סיפר את הסיפור, והסביר ב'פשטות' כי זהו דבר 'טבעי' לגמרי, שכן למחלתו ולאשפוזו של היהודי הייתה מטרה אחת ויחידה, שיתחיל להניח תפילין וישפיע על יהודים נוספים לקיים מצוה זו. כשסיים את תפקידו, ממילא שוחרר מבית הרפואה.
לכל יהודי, בכל מקום אליו הוא נקלע, מצפה תפקיד, להפיץ את אור התורה והחסידות. כשישלים את תפקידו, תסתיים שהותו במקום – כך הבטיח ובירך הרבי.
תורת מנחם, חלק יא, עמ' 60