ובשכבך ובקומך
ר' זלמן קלמנסון הבחין שאשתו מרבה לגנוח בשנתה ומתעוררת בבקרים מוטרדת למדי. עיגולים כהים הופיעו סביב עיניה, מעידים על עייפותה הרבה. באחד הימים סיפרה לבעלה שהיא סובלת מחלומות רעים. בכל לילה היא מתעוררת מכוסה זיעה קרה, ובמשך שעות ארוכות לא מצליחה להירדם שנית.
החלומות הוסיפו להטריד את מנוחתה, והיא ביקשה מנכדה, מרדכי חן, תלמיד ישיבת "תומכי תמימים" בלוד, לכתוב לרבי, לספר על בעייתה ולבקש את ברכתו.
כעבור זמן קצר התקבלה תשובתו של הרבי: "לבדוק את המזוזות בדירתם, ולקרוא סיפורי צדיקים לפני השינה".
המזוזות נמסרו לבדיקה, והסופר אמר שכולן כשרות. אולם, ביעותי הלילה המשיכו להופיע ולהטריד. הסבתא ביקשה מנכדה לכתוב עוד מכתב לרבי.
הנכד מילא את בקשת סבתו. זמן קצר אחרי שליחת המכתב, נסע ללמוד בארצות הברית.
באחד הימים ביקר ר' זלמן בישיבה בלוד, ושם אמרו לו שלפני חודשים מספר הגיע מכתב לנכדו ממשרדי המזכירות של הרבי. מאחר שמרדכי חן נסע לאמריקה, נשמר המכתב בישיבה.
פתח ר' זלמן את המכתב, וקרא: "לבדוק פעם נוספת את המזוזות בדירתם, כי ודאי דבר מה אינו כשורה".
'מה יכול להיות לא כשורה, והרי המזוזות נבדקו על ידי סופר מומחה?', תמה. לפתע נזכר שמזוזה אחת, חדשה, הוא לא מסר לבדיקה, מתוך ביטחון מוחלט בכשרותה. כעת החליט למסור לסופר את כל המזוזות.
להפתעתו, בתום הבדיקה התגלה שדווקא המזוזה החדשה, שהיה בטוח כל כך בכשרותה המהודרת, הייתה פסולה. כשהוחלפה המזוזה, נעלמו הסיוטים ולא שבו עוד.
שמועות וסיפורים, חלק א, עמ' 239